מוזות

המילים הן הראשונות להיעלם כשאנחנו ניצבים מול תהום. אך בחלל שנפער עשויות להתגלות בפנינו מילים חדשות – ולעתים אפילו יכולה להיווצר שירה. בהסכת ״מוזות״ חוזרת מאיה קוסובר לטקסטים שכתבו אנשי ונשות רוח בימים של שבר גדול, בתקווה שהמילים שלהם יהיו, כפי שכתבה אתי הילסום, כ״רטייה על פצעים רבים״.

קרא עוד
לקבלת עדכונים על פרק חדש ב-
לא תתעלם: עמנואל לוינס

עמנואל לוינס היה סטודנט צעיר ומבריק לפילוסופיה כשגילה שכל התאוריות אשר גמא בשקיקה חדלו להיות רלוונטיות בִּן־לילה. המורה הנערץ עליו, מרטין היידגר, הצטרף למפלגה הנאצית ולוינס נכלא במחנה עבודה. שם הוא מצא את עצמו כותב פילוסופיה חד...

קרא עוד
הלב החושב: אתי הילסום

״יבוא יום ונצטרך לבנות לנו עולם חדש, ועל כל פשע וכל זוועה עלינו לענות באהבה וטוב לב… מותר לנו לסבול, אבל לא להכנע לסבל".

את המילים מלאות התקווה והנחישות הללו כתבה אתי הילסום, אינטלקטואלית צעירה בת 29, שהמש...

קרא עוד
הנה ימים באים: מאיר אריאל

בירושלים, בסואץ ובלבנון, מאיר אריאל שירת בשלוש מלחמות, ובכל אחת מהן הוא ביקש להפוך את הזיכרונות משדה הקרב לשיר. הוא לא כתב שירי ניצחון הרואיים, אלא שירים מפוכחים ומאופקים שמישירים מבט אל מחירי המלחמה, אך גם אל הרגעים שבהם האמנו...

קרא עוד
לכתוב אהבה בימי מלחמה: לאה גולדברג

לאה גולדברג לא הסכימה לכתוב שירי מלחמה, והיו לה נימוקים מצוינים לכך, אבל את הסיבה האמיתית לסירובה העיקש, זו שאיימה לערער את כל עולמה, היא לא ציינה. איך זוועות מלחמת העולם הראשונה הובילו אותה למסקנה ש'אין זה היתר, אלא הכרח ...

קרא עוד