בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים חייתה ופעלה בגליל חברה יהודית עלומה. היא עלומה שכן אין כתבים המתארים אותה, מסורותיה נמסרו בעל פה, ורק הדים שלהן מצויים בספרות חז"ל. בסופו של דבר, הכתבים שתיעדו את המסורת הזו מבוססים על יסודות זרים: עולי רגל אירופאים, בדרך כלל יהודים, בתקופות מאוחרות יחסית.
במהלך הסדרה נבקש להתחקות אחר עולמה הדתי הייחודי של חברה זו. בבסיס אמונותיה מצוי הסיפור המקראי, שהפך למיתוס היסוד של הווייתה על ידי זיהוי הסיפר המקראי וסיפור הכניסה לארץ, בגליל. מיתוס זה הוביל לנוכחותו הבולטת מאוד של יהושע בן נון בגליל, ושל אתרי המעבר מן הישימון לארץ הנושבת סביב הכנרת. נלמד גם על "המקום הקדוש״ הגלילי, מוסד שנמצא בלב העשייה הדתית של חברה זו, ונבחן מהו, כיצד נוצר והתמסד ומה היו סדרי הפולחן בו. נדגים כיצד המערך הגלילי היתרגם לסדר פולחן אזורי, ובסופו של דבר לעלייה לרגל. לבסוף, נדון במושג הזמן הגלילי, שבמרכזו יום ל"ג בעומר, יום העלייה למירון – יומו של הגליל.
אלחנן ריינר, יליד ירושלים, הוא פרופסור אמריטוס של החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה התרבותית של החברה היהודית האירופית בראשית העת החדשה, ובהיסטוריה הדתית והתרבותית של יהודי ארץ ישראל בשלהי העת העתיקה וימי הביניים.
