שאלת המיליון

בגיל 14 טסתי לראשונה בחיי לרבי מליובאוויטש בניו יורק. היות וטיימיניג אף פעם לא היה הצד החזק שלי, יצא שהביקור הראשון שלי אצל הצדיק היה בדיוק שלושה שבועות אחרי שהרבי הסתלק ונהיה קצת יותר קשה מהרגיל לראות אותו. יום אחד נסעתי ברכבת בתחתית יחד עם ידיד משפחה מקומי בשם זוהר כדי לחוות את מנהטן. כל מי שמכיר את הסאבווי יודע שלהבדיל מבארץ, כאן אוטומטית עם העלייה לאוטובוס אתה פוגש את הנהג ומשלם לו דמי נסיעה, בסאבווי רק קרוסלה נמוכה שמסתובבת תמורת שני דולר מפרידה בינך ובין הרכבת. הפיתוי פשוט לקפוץ מעל הקרוסלה היה חזק למדי. חלקתי עם זוהר את התובנה הקרימינלית שלי, וזוהר דחה אותה מיד: אתה זוכר את הרבי? שאל אותי. אם יש משהו שלמדתי ממנו זה אף פעם לא להיות חייב לאף אחד. הרבי למשל קיבל מאות מזכרות וספרים מידי יום מידי אנשים שחפצו להביא לו את יגיע כפיהם. לכולם הוא שילם, גם אם בצורה סימבולית. אז לגנוב?
וחוץ מזה שבצד מתחבא שוטר שעוצר את מי שקופץ מעל הקרוסלה.

הקרוסלה שמפרידה בינך ובין הרכבת (פלאש90)

להכשיר את השרץ
בימים האחרונים, ולצערי הרב לא רק האחרונים, התפוצצה שוב פרשיית גניבה/מעילה/הונאה שבמרכזה עומדים, לכאורה, אנשים שומרי תורה ומצוות האמורים להיות חרדים לדבר ה'. לא כל כך ברור לי איך הגענו למצב שנורא חשוב שלא יהיו תולעים בחסה או שהנשים ישבו באוטובוס מאחורה, אבל זה סבבה לגמרי לגנוב מיליונים  ולא משנה כרגע ממי – הקופה הציבורית, ממשלות של גויים, ביטוח לאומי וכו'. איכשהו נוצרה אווירה שכאילו זה בסדר.

זה לא באמת לגנוב. להפך. אנחנו רק מכניסים קצת צדק ויושר בעניין, כדי שהכסף יגיע למקום שבו הוא היה אמור להיות מששת ימי בראשית. בחשבון הבנק שלנו. מנסים להכשיר את השרץ בק"נ טעמים. שטויות במיץ. עוד לא נמצא הרב שיורה שזו מצווה לגנוב באילו נסיבות שלא יהיו, ואני רוצה להאמין שגם לא קיים מישהו דומה שמרשה לתלמידיו לשקר כי אפשר להרוויח עוד כמה לירות. אז למה? על מה זה מתבסס? הרי אותו גנב, ואין לכך מילה אחרת, לא יעבור על "לא תנאף" רק כי לפי שיטתו המדינה היה אמורה לדאוג לו לאישה מצודדת יותר? ורק נניח לרגע אם מדובר היה בסוג של רובין הודיות (שעל פי היהדות גם כך היא פסולה) מעוותת לטובת המוסד הציבורי הקדוש שאתה מנהל. אבל אחוזים ניכרים מאותם גנבים ומועלים עושים את זה אך ורק לטובת עצמם!

'השוחד יעוור עיני חכמים' ו'הכסף מטהר ממזרים', הם שניים מהפתגמים הגאוניים שמוכיחים כי התורה וחז"ל ידעו כבר לפני אלפי שנים עד כמה מצמית כוחו של הכסף וכמה קל להתפתות וללכת שבי אחריו. אפילו אם אתה חכם ודיין ירא שמיים בדרך כלל. ובכל זאת. כל גדולי ישראל שעליהם גדלתי לא חשבו לרגע ליהנות מגזל של כמה פרוטות, החינוך שכולנו קיבלנו בבתי הספר ציפה מאיתנו שאם נמצא ברחוב שומם מבלי שאף אחד רואה, חבילה עם אלפי דולרים, נקיים איתה מצוות השבת אבידה לבעליה, ורק מאה שנים עברו מאז שהרבי החמישי של חב"ד היה קורע בול שהוציא ממגירתו, כל אימת שהיה מעביר מכתב בצורה פיזית עם שליח מזדמן, כדי שהדואר הרוסי לא יסבול מהפסד כספי.  
מה השתנה?

"לעשות לביתי"
ובעצם, מה אני רוצה מאותם חרדים שמעדו? כששר האוצר לשעבר מביא איתו מביקור במחנות השמדה מזוודות של דולרים, כשראש ממשלה מכהן מתפטר בגלל פרשה שכבר לא ברור איזה מספר היא בשבילו, כששוחד, שחיתות ועיניים גדולות מתחבאים תחת הסיסמא "לעשות לביתי", למה רק הם צריכים להרגיש לא נעים?

כנראה בגלל שהם אחרים. וגם הציבור יודע את זה ומבקש לקבל מהם נורמות התנהגותיות אחרות, מחמירות יותר. לא סתם הם מביעים את אכזבתם לאחר עוד פרשה כזו במילים "זה דתי זה?".

היינו מצפים ממי שכל כך מקפיד לא להוציא מפיו מילים של לשון הרע, שנזהר שלא להכניס לפיו מוצרי מזון ללא החותמת הנכונה, שלא מבזבז זמן כי זה ביטול תורה, והולך גם ביום של ארבעים מעלות ושישים אחוזי לחות עם ארבע שכבות מצמר כי זה הבגד המסורתי שמצהיר על אמונתו באלוקים להיות קצת יותר זהיר כשזה מגיע לדיני ממונות. זה בטח לא שווה את החילול ה' הנורא שזה עושה. "לא חמור אחד מהם נשאתי" הצהיר משה רבינו, "מיד מי לקחתי כופר?" יכל להתריס שמואל כלפי העם. הלוואי וגם אנחנו נהיה נקיים מה' ומישראל.

כתב: מוני אנדר
לתגובות: editor@bac.org.il