ארבע עשרה שנים אחרי רצח יצחק רבין החברה הישראלית עדיין מחפשת כלים להכיל את מה שאירע, ולעצב זיכרון משמעותי.
עבור חלקים מהחברה הישראלית יום הזיכרון הוא אישי – על אדם וסמל שנרצחו, עבור אחרים זהו יום של חשבון נפש, ויש מי שחשים שהגיע הזמן להפסיק להתאבל וצריך להקדיש את היום הזה לדיונים בסוגיות הקשורות לדמוקרטיה ולחברה הישראלית.
לפני שנה, בערב יום הזיכרון לציון יום השנה לרצח רבין התקיים בבית אבי חי מפגש שבו דוברים מרקעים שונים ואמונות שונות ניסו להגדיר מה אנחנו מספידים ביום הזיכרון ליצחק רבין ועל מה אנחנו מתאבלים. אנו מגישים לכם טעימה מדבריהם.
אם לדעתכם אנו מספידים ומתאבלים ביום הזיכרון לרצח רבין בשל סיבות אחרות ונושאים שונים - אתם מוזמנים לשתף אותנו בנקודת מבטכם האישית.
לצפייה בדוברים השונים:
