ונשמרתם מאוד

שני
"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם; כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל, תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה".

שישי
אלוהים לא מתמסר. "למה זה תשאל לשמי" הוא נוזף במשה. ארון הברית, האפריון המחופה בשני כרובים, מאובזר תמיד בשני מוטות נשיאה, משאיר את המפתחות בסוויצ', כאילו אומר "אני לא באמת כאן". אלוהים הוא תמיד גדול יותר מיכולת התודעה להכילו. מצביע ללא הרף על חוסר יכולתנו להבין אותו, לעבד אותו, להעניק לו שם.

שביעי
ונשמרתם לנפשותיכם מאוד.
אל תיתנו לנפש להתקבע, להתייצב, להשמין.
אל תניחו לנפש לוותר לעצמה על מה שעוד לא הבינה, על מה שעוד לא חוותה. על מה שמחוץ לגבולות התודעה.

רעיון האלוהים הוא חלון קרוע בנפש אל הלא-נתפס.
אל תסגרו אותו.

מפטיר
"כל הדברים חולפים, רק אלוהים לעולם מולך".
פנחס שדה

אלי ויסברט
*