תיקים באפילה

"אין יותר קבוע מזמני", נוהגים לומר במחוזותינו. משרות זמניות שהופכות קבועות, תפקידים, מינויים, מיסים, קיצוצי שכר ועוד מיני גזירות המופיעות אצלנו לעיתים מזומנות. ככה זה פה, לטוב ולרע. כשלא יודעים להחליט מקבלים החלטה זמנית, ואחר כך ממשיכים לא להחליט והזמני נהיה לקבוע. תסתכלו סביב ותראו את זה בכל מקום בחיינו.

את התכונה המאוד ישראלית הזו מנצלים, בין היתר, גם המתנחלים בצורה מושלמת. הם הרי יודעים שכל דבר שיעלו על הקרקע, באופן זמני כמובן, יהפוך להתנחלות קבועה התקועה עמוק בגרונם של הפלסטינים ולא פחות מזה גם בגרונה של ממשלת ישראל. אבל זו רק הערת שוליים, כי לא במתנחלים אני עוסק הפעם אלא דווקא במשרד לביטחון הפנים (זה שאחראי על המשטרה, שהם - המתנחלים - נורא אוהבים לשנוא. גם המתנחלים, נאמר למען הדיוק).

האם ידעתם שקיימת הוראת שעה זמנית המאפשרת למשטרה שלא לתעד חקירת חשודים בעבירות ביטחוניות? אני משוכנע שמרביתכם לא ידעו, וגם אם ידעתם בטח לא ממש היה לכם אכפת. חשודים בעבירות ביטחון? שיימקו בכלא הנבלות, אתם בטח אומרים לעצמכם וממשיכים הלאה. ממשיכים מבלי לתת את הדעת לסכנות הגדולות האורבות לכולנו מעבר לפינה מההוראה הזו, מהריח שהיא מפיצה עד כדי חנק. חנק של שארית כבוד האדם, חנק של שארית היכולת להתגונן במשפט צדק, חנק של איזושהי אפשרות שאולי בכל זאת המדינה שלנו נמנית עם אלו הקרויות נאורות.

אבל הדברים לא מסתיימים בכך. החידוש האחרון הוא שההוראה, שהייתה זמנית עד עכשיו, הופכת לקבועה באמצעות חקיקה בכנסת ובאישור ועדת השרים לענייני חקיקה. המשרד לביטחון הפנים ביקש - הוועדה מאשרת. משמעות ההחלטה היא שכל החקירות הביטחוניות ייערכו מבלי להיות מתועדות. ארגנטינה בתקופת הגנרלים זה כאן, אפשר להתעלל, אפשר להעלים בלי כל בעיה. כבר היום מותר לעצור בגין חשד לעבירות ביטחוניות מבלי לאפשר לעצור להיפגש עם עו"ד. עכשיו גם כל אמצעי חקירה שיופעל, ראה מקרה דיראני שנחשף ב"עובדה" (היום חוקרו של דיראני, המכונה ג'ורג', תובע את המדינה), יהיה נסתר. זה מתחיל בהיותו נסתר מהציבור וממשיך בהיותו נסתר ממערכת המשפט.

אלא שתחת ההגדרה "עבירות בטחון" קיימות תקנות מנדטוריות כמו הפרעה לפעולתם התקינה של נמלי הים והאוויר (חברי הוועדים צריכים להתחיל לדאוג), התאגדות בלתי מותרת מבלי להבדיל איזו התארגנות זו ומה מטרתה ועוד תקנות שכדי לקשור בינן לבין ביטחון המדינה צריך דמיון מפותח במיוחד או פשוט פרנויה.

  אפשר להעלים בלי בעיה. חוקרו של דיראני "ג'ורג'" (פלאש90)

המציאות היא שמאז שנת 2002 יש למשטרה היתר שלא לתעד חקירות ביטחוניות, אבל עד היום זה היה זמני. עכשיו הזמני הופך לקבוע. ואף אחד לא מתרגש, אף אחד לא מפגין, אף אחד לא כותב ומתריע, למעט כתבה בולטת בעיתון "הארץ" השבוע (יהונתן ליס, 18.3.12).

העובדה שעניין כזה עובר בשקט, ללא כל דיון ציבורי, היא מטרידה מאוד. זה אומר עלינו לא פחות ממה שזה אומר על מקבלי ההחלטות שלנו. מי שכן ראוי לשבח הם דווקא שלושה שרים שהתנגדו להחלטה בתוקף: דן מרידור, בני בגין ומיכאל איתן. אחרוני שומרי המוסר והשפיות בממשלה שבורחת למדינה ימינה ורומסת והורסת כל מה שנבנה כאן בהרבה דם, הרבה יזע והרבה דמעות. הם, אולי טוב מכל אחד אחר, יודעים כי תיעוד החקירה הוא הרבה יותר מתיעוד. הוא בלם מפני התרת הרסן. כשהרסן השלטוני מותר, זה יכול להיות מסוכן לכל אחד מאיתנו. הרבה יותר מהפצצה האיראנית.

אגב, מי שהתייצב בפני ועדת השרים לחקיקה כדי לשכנע שאין ממה לחשוש הוא ראש אגף החקירות בשב"כ, שטען כי חקירות המשטרה בנושאים הביטחוניים מתנהלות על פי אמות המידה הרצויות. עכשיו אני ממש רגוע, עכשיו כולי סמוך ובטוח שאנחנו בידיים טובות. על פרשת קו 300 שמעתם? מאז הוסקו המסקנות, אתם בטח אומרים. הרשו לי לפקפק.