שולה חן שרה לנכדים את שיר הערש דובי שן
צילום והפקה: משה וציפי חורי - פילטר הפקות ואלה וטרמן
דובי דובי שן
מילים: נתן אלתרמן
לחן: משה וילנסקי
שנת כתיבה: 1945
שנת הלחנה: 1945
דֻּבִּי, דֻּבִּי, שְׁכַב לִישֹׁן,
אַל תּוֹצִיא אֶת הַלָּשׁוֹן,
כְּבָר נוֹצֵץ כּוֹכָב רִאשׁוֹן,
דֻּבִּי, דֻּבִּי, שְׁכַב לִישֹׁן.
אִם תִּנְשֹׁך אֶת בֻּבָּה בַּתְיָה
שְׁנֵי שֵׁדִים יָבוֹאוּ, שְׁנַיִם,
וּלְךָ בְּתוֹךְ אַמְבַּטְיָה
יִרְחֲצוּ אֶת הָאָזְנַיִם.
אֲבָל אִם עָצַמְתָּ עַיִן,
הֵם יַגִּידוּ: נֶהְדָּר –
וְיַרְשׁוּ לְךָ שְׁנָתַיִם
לֹא לִרְחֹץ אֶת הַצַּוָּאר.
דֻּבִּי שַׁן, דֻּבִּי שַׁן,
כֶּלֶב שַׁן, שַׁן שָׁפָן.
רוּחַ עֶרֶב מְזַמֶּרֶת
הַלְּבָנָה יָפָה יָפָה.
אִמָּא אֵצֶל הַתּוֹפֶרֶת,
אַבָּא'לֶה בַּאֲסֵפָה.
שָׁם לְאַבָּא'לֶה יֵשׁ נַחַת,
כִּי כֻּלָּם רָבִים בְּיַחַד
וּבְכָל רִיב, חֵי רֹאשִׁי,
אַבָּא'לֶה הוּא רָב רָאשִׁי.
לביצוע המלא של דובי שן ע"י מאי ישראלי:
דֻּבִּי שַׁן, דֻּבִּי שַׁן,
כֶּלֶב שַׁן, שַׁן שָׁפָן.
דֻבִּי, דֻבִּי, אַתָּה מִפְלָץ
בַּחוּצוֹת אַתָּה רַק רָץ
"זֶה הַיֶּלֶד, גְּבֶרֶת כַּץ
כְּבָר אֶת כֹּחוֹתַי מָצַץ".
מֶשֶׁק-בַּיִת מִתְפַּתֵּחַ,
עֲרִיסָה, דַּיְסָה, כְּבִיסָה,
וְהַבַּעַל – הוּא שׁוֹכֵחַ
שֶאִשָּׁה הִיא גַּם אִשָּׁה.
מוּסִיקָה, סִפְרוּת רָצִיתִי
וְעַכְשָׁו - כַּבֵּס וּרְחַץ.
לִי נִדְמֶה שֶׁקְּצָת רָזִיתִי:
מַה דַּעְתֵּךְ, הַגְּבֶרֶת כַּץ?
דֻּבִּי, דֻּבִּי, שַׁן...
אִם צָרוֹת עוֹד תַּעֲשֶׂה לִי
וְכֹוסוֹת תִּשְׁבֹּר לִי, בַּץ!
יֶלֶד טוֹב אַחֵר אֶקְנֶה לִי
וְאֹותְךָ – לִגְבֶרֶת כַּץ!
אַל תִּבְכֶּה, נִחְיֶה בְּשֹׁלֶם,
מַה, הַגְּבֶרֶת כַּץ הִיא גֹּלֶם?
בְּעַד זֶה נוֹתְנִים מַכּוֹת –
אַף כִּי זֶה נָכוֹן מְאֹד.
דֻּבִּי, דֻּבִּי, שַׁן...
דֻּבִּי, דֻּבִּי, שֶתִּחְיֶה.
לַיְלָה רַד כְּבָר עַל הָעִיר.
כַּאֲשֶׁר תִּגְדַּל תִּהְיֶה
הוֹי, נֶהָג בַּ"מַּעֲבִיר".
'תָּה תְִנהַג בְּאוֹטוֹבּוּסִים
נוּמָה , נוּמָה שֶׁקֶט, שָׁה.
אִם תִּרְצֶה, תִּקַּח שְׁנֵי גְרוּשִׁים,
אִם תִּרְצֶה תִּקַּח שְׁלשָׁה.
אַךְ בֵּינְתַיִם, בֵּינָתַיִם
לֹא לִבְכּוֹת, תִּמְצֹץ פִּיָה.
אַל תַּבִּיט, עֲצֹם עֵינַיִם,
כָּךְ, כְּמוֹ הָעִיִרִיָּה.
דֻּבִּי, דֻּבִּי, שַׁן...
אִם חָכְמוֹת לָכֶם זִמַּרְתִּי -
יֵשׁ חָכְמוֹת לִי, רֹאשׁ מָלֵא.
אֲבָל, אִם שְׁטֻיּוֹת דִּבַּרְתִּי -
זֶה מֵאַבָּא, אִמָא'לֶה.
וְלָכֵן, דֻּבּוֹן כָּאֶרֶז,
נְזַמֵּר פָּשׁוּט שִׁיר-עֶרֶשׂ
זֶה טִפְּשִׁי, זֶה לֹא חָדָשׁ
אֲבָל זֶהוּ שִׁיר מַמָּש!
דֻּבִּי, דֻּבִּי, שַׁן...