המאבק המתמיד

תמר זנדברג

מפלגה: מרצ

מקום ברשימה: 5

חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ, יו"ר סיעת הבית החברתי בנעמת, דוקטורנטית לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון.

החלטות ידועות בעברה: כחברת מועצה יזמה הצעה להפעלת תחבורה ציבורית, בחרה להתמודד על ראשות נעמת בבחירות האחרונות להסתדרות, בחרה להשיג מימון לקמפיין הפריימריז שלה במרצ באמצעות אתר אינטרנט לגיוס תרומות של עד 1,000 שקל.

ספרי על בחירה משמעותית שעשית.

"היום קוראים לזה להיכנס לפוליטיקה: החלטתי להתמודד למועצת העיר תל אביב. נראה לי שזו בהחלט היתה בחירה משמעותית שהשפיעה על חיי".
 

זו היתה החלטה קשה? " דווקא המקומות שבהם נראה כאילו הבחירה החופשית קיימת הם המקומות המתעתעים. בהפגנות של המחאה החברתית היינו צועקים 'השוק חופשי, אנחנו עבדים'. כלומר, נראה כאילו השוק החופשי מאפשר לכולנו בחירה חופשית, אבל בעצם, אם אנחנו יותר ויותר עניים או יותר ויותר סובלות מהטרדה מינית, למשל, אז זה כבר לא בדיוק ברור "

"משמעותית, אבל ממש לא קשה. רוב הזמן היא גם משמחת אותי. היא משמעותית מפני שבעצם משלב מסוים בחיי כל מה שאני עושה - בכל רגע נתון, בכל דקה מדקות היממה - קשור להחלטות ציבוריות, לפוליטיקה, לקבלת החלטות, למאבקים ציבוריים. המדיניות הקיימת פה היא ברובה בניגוד לעמדות שלי ולעמדות שאני מייצגת, העמדות של הציבור ששלח אותי. אז רוב הזמן אני מתעסקת במאבקים ובשינוי, וזה משמעותי מאוד".
 

שילמת מחיר על הבחירה הזו?

"לדעתי, המחיר הראשון והמרכזי, שקשה להפריז בחשיבותו, הוא המחיר הכלכלי. התפקיד שלי במועצה נעשה בהתנדבות, מה שאומר שבארבע השנים האחרונות אני משלמת מחיר כלכלי ומשפחתי משמעותי מאוד. אין לי מילים לתאר כמה הוא משמעותי. וישנו גם העניין שאלה חיים מאוד דינמיים, בלתי צפויים. כל הזמן קורים דברים ויש משברים, ויכולים להזעיק אותי פתאום לאיזה מאבק או לאיזה עניין לטפל בו. העבודה והחיים האישיים לא רק מתערבבים, אלא שאין ביניהם הפרדה בשום צורה".

ספרי על בחירות קטנות, כמו מה ללבוש, מה לאכול, איזו תסרוקת לעשות.

"יש בחירה אחת שאני גאה בה מאוד: שבשנים האחרונות אני עם שיער קצר".
 

אחרי שנים של שיער ארוך?

"לנשים רבות יש אישיוז לגבי אורך השיער. באופן כללי, אני משתדלת שיהיה נוח, גם בבגדים. לא שאני מסתובבת עם קרוקס וטרנינג, ממש לא, אבל אני משתדלת מאוד לא להיות קורבן אופנה. ועם זאת, אני משתדלת, לפחות, להיראות כמו בן אדם".
 

יש בחירה שעליה את מצטערת?

"בענייני אוכל - אני מצטערת שאני לא צמחונית ולא טבעונית. זו בחירה שאני מודה שמאוד קשה לי לעשות, ועוד לא הגעתי אליה. אולי זה יקרה בעתיד. זה המקום שבו אני מוותרת לעצמי, למרות שאני יודעת שזו הבחירה המוסרית, הפוליטית, הנכונה".
 

את מאמינה בבחירה חופשית?

"זו שאלה מורכבת. אני חושבת שהשאיפה לבחירה חופשית היא הכוח המניע של העידן המודרני והליברלי. האם היא באמת קיימת ואיפה? זו לא שאלה של כן ולא, של שחור ולבן, אלא של באיזו מידה. אני חושבת שדווקא המקומות שבהם נראה כאילו היא קיימת הם המקומות המתעתעים. בהפגנות של המחאה החברתית היינו צועקים 'השוק חופשי, אנחנו עבדים'. כלומר, נראה כאילו השוק החופשי מאפשר לכולנו בחירה חופשית, אבל בעצם, אם אנחנו יותר ויותר עניים או יותר ויותר סובלות מהטרדה מינית, למשל, אז זה כבר לא בדיוק ברור. לכן אני חושבת שזו שאלה שאי אפשר לענות עליה קטגורית, כי צריך לבחון אותה בכל סיטואציה ובכל רגע היסטורי נתון מחדש".
 

מה המשמעות של בחירות 2013 בעינייך?

"בישראל נוהגים לומר על כל בחירות שהן בחירות גורליות. אני חושבת שהפעם, מכיוון שאנחנו יוצאים מארבע שנים של ממשלה שלא אגזים אם אומר שהיא הגרועה ביותר בתולדות ישראל, ומצד שני, שנה וחצי-שנתיים אחרי קמה המחאה החברתית העוצמתית והחשובה ביותר שהיתה במדינת ישראל, אז בטח שהן חשובות פי כמה. ועם זאת, אני לא מאמינה ב'זבנג וגמרנו'. אני מאמינה שפוליטיקה מורכבת מתהליכים ארוכים. אני מאמינה שהדור שלנו חוזר לקחת את העניינים לידיו, אחרי הרבה מאוד שנים של היעדרות. זה הדור שעליו אמרו שהוא מיואש ושהוא ציני ושהוא אדיש וכולי. אז כן, יש משמעות, אבל זה לא שעל הבחירות האלה יקום או ייפול דבר".