דני טייכלר (ודני כהן) - מערך שיעור לתיכון

פתיחה (7 דק'):

• כיצד נוהגים לזכור ולהזכיר אנשים שנפלו במדינת ישראל?
• אילו דרכי הנצחה אתם מכירים?

הצגת הפרוייקט (5 דק')

"פנים. יום. זיכרון" הוא פרוייקט המורכב מרסיסי זיכרון, מרגעים קטנים בחיים.

חברים וקרובים של חללים שיתפו רגעים מתוך החיים של יקיריהם. הרגעים הללו הפכו לסרט אנימציה המבקש להחיות את אותם רגעים, את אותם אנשים יקרים ולהעניק להם נצחיות.

עבור רבים, יום הזיכרון מוקדש להתייחדות עם זכרם של אלה אשר הקריבו את חייהם למען הזכות לחיות כאן. עבור בני המשפחות השכולות, יום זה הוא מועד רשמי בלבד, מכיוון שמבחינתם כל יום הוא יום זיכרון - יום ההולדת, יום הנישואים, החופשה האחרונה. כל רגע צופן בחובו רסיסי געגוע.  (מתוך אתר "בית אבי חי")
 

דני טייכלר ז"ל

צפייה בסרט ודיון (15 דק')

משפחתו של דני טייכלר ז"ל ביקשה לשתף בזיכרון אחד מילדותו של דני.

• מה ניתן ללמוד על דני טייכלר מהסרט?
• מדוע לדעתכם/ן ביקשה המשפחה להחיות דווקא את הזיכרון הזה?
• מה דעתכם/ן על הנצחה בדרך זו?

דני כהן ז"ל (10 דק')

חייל אחר בשם דני כהן שירת בחטיבת הנח"ל והיה בוגר תנועת בני עקיבא. החברים והמשפחה שלו סיפרו על נער שעסק כל הזמן בנתינה ובחיים של עשייה ומשמעות, אבל גם חיים של כיף ואתגרים. דני כהן היה עסוק הרבה בהדרכות, בשאלות היגיון, בטיולים, סנפלינג, סוסים, מעיינות ועוד הרבה מקומות שניסו להשביע את רוחו הסקרנית וההרפתקנית. דני כהן נפל בגיל 22. לאחר מותו מצאו הוריו מכתב שכתב דני כהן עבורם ובו מצויות מחשבותיו ובקשותיו. המשפחה ביקשה לפרסם את המכתב לציבור הרחב.

קטע ממכתבו של דני כהן:

"... מה שנדרש מכל אחד, ובעצם תכלית החיים, זה להיות החלק בפאזל בצורה הטובה ביותר שהוא יכול. ...אז רק רציתי להגיד לכם שאני די מבסוט ממה שהספקתי במסגרת הזמן המצומצם שהוקצב לי, ושאני מרגיש שהייתי שופר די טוב לדרך שבה חינכתם אותי ושאני לא מצליח לחשוב על דרך טובה יותר לגדל ילד מאיך שגידלתם אותי (אולי קצת פינקתם מדי...) ...אני יותר מעשרים שנה מבסוט, ורק רוצה להגיד תודה".

• מה ניתן ללמוד על דני כהן ז"ל מהמכתב שביקש להשאיר אחריו?
• מדוע לדעתכם היה חשוב למשפחתו לפרסם את מכתבו?
• כיצד מכתב זה ופרסומו משפיעים על דרך הזיכרון של דני?

סיכום (5 דק'):

דני כהן ז"ל היה אחיינו של דני טייכלר ז"ל ונקרא על שמו. משפחתם ביקשה להחיות את זכרם באמצעות הסרט והמכתב ובעזרתם להעניק לרגעים הקסומים עימם - נצחיות.

דרכים רבות לזיכרון. זו דרכה של משפחה אחת אשר ביקשה לזכור, להזכיר ואולי גם להעביר מקצת מהרוח והערכים של השניים. המשפחה בחרה להדגיש את רגעי החיים, את הילדות, את העולם העשיר שהיה מנת חלקיהם של הדוד והאחיין, עולם שבמידה רבה ממשיך בעזרת אותם רגעים קסומים, רסיסים של זיכרון.

 

דני כהן ז"ל

להורדת מערך השיעור המלא בקובץ PDF לחצו כאן>>