"דרך החיוך" - יוסי מועדי, מערך שיעור לחט"ב ולתיכון

פתיחה (5 דק'):

מי יכול/ה לספר על דבר שגורם או גרם לו/לה לחייך?

מי כאן לפעמים מחייכ/ת בלי סיבה מיוחדת?

ליום הזיכרון פנים רבות. פנים לכל נופל, פנים המזמינות אותנו פנימה אל חייהם של אלו שהלכו. פניו של יוסי מועדי ז"ל מבקשות שנזכור עם חיוך ושאולי למעשה, נחייך באופן קבוע.

משימה (7 דק'):

היכנסו לאתר לזכרו של יוסי מועדי וכתבו תכונות ותחומי עניין שונים מחייו של יוסי. לאחר שתעשו זאת, נרכיב ביחד את דמותו של יוסי מהדברים שאתם תמצאו. (ניתן להגיע אל האתר ע"י שליחת קישור, או בחיפוש פשוט בגוגל.)

מליאה (8 דק'):

• לפני שנשמע את התכונות שלו, מי יכול/ה לספר לנו בכמה משפטים מיהו יוסי? מהיכן הוא?
• אילו תחומי עניין היו ליוסי?
• מי יכול/ה לספר על התכונות של יוסי?
• אילו עוד תחומי עניין ותכונות גיליתם/ן אצל יוסי?

** במידה ורוצים להעמיק ולהוסיף פרטים, ניתן לבקש משני תלמידים לקרוא דברים שכתבו עליו חברים ומשפחה (מופיע בנספח א בהמשך)

תוספות והעמקה (5 דק'):

אני רוצה לקרוא לכם/ן סיפור קצר שסיפרו החברים של יוסי מהצבא:

"יומיים לפני הכניסה (לעזה), חמישי בערב, היה מבול. כולם היו בשק"שים, שבוזים, לא יודעים אם נכנסים, לאן נכנסים, מתי נכנסים. יוסי קולט שכולם שבוזים מתחת לשק"שים, הוא קופץ מהשק"ש שלו בתחתונים על המיטה, מתחיל לשיר עם מברשת השיניים, כאילו הוא איזה זמר... כולם התחילו לשיר איתו. עד 12 בלילה הוא לא נרגע".

* למה לדעתכם/ן הוא עשה את זה?

הסרטון (5 דק')

"פנים. יום. זיכרון" הוא פרוייקט המורכב מרסיסי זיכרון, מרגעים קטנים בחיים.

קרובי משפחה וחברים של חללים שיתפו רגעים מתוך החיים של יקיריהם. הרגעים הללו הפכו לסרט אנימציה המבקש להחיות את אותם רגעים, את אותם אנשים יקרים ולהעניק להם נצחיות.

משפחתו של יוסי מועדי יחד עם פרויקט "פנים. יום. זיכרון" ביקשו לקחת זיכרונות ורגעים שיש להם מיוסי ולהחיות אותם וכך לשתף אותנו במי היה יוסי עבורם ועבור אחרים.

תוך כדי צפייה בסרטון הקצר, נסו לחשוב:

• מדוע ביקשה המשפחה לזכור ולהזכיר את יוסי בדרך זו?
• מה ניתן ללמוד על יוסי מסרטון זה?

"מכתוב"

דיון – חזרה לשאלות למחשבה (10 דק'):

• מדוע לדעתכם/ן ביקשה המשפחה לזכור ולהזכיר את יוסי בדרך זו?
• מה ניתן ללמוד על יוסי מסרטון זה?
• מוזר לדבר על יום הזיכרון בהקשר של חיוכים?
• מה אתם חושבים על זיכרון מסוג כזה?

סיכום (5 דק'):

הסרט לזכרו של יוסי מועדי נותן לנו הזמנה לרגעים קטנים מהחיים של יוסי. המהות שעמדה מאחורי הסרט התבססה על ציטוט שאמר אחיו של יוסי, אמיר: "אני אמשיך לזכור ולהזכיר אותך בדרך הנכונה שלך, החיוך..."

החיוך, כפי שלמדנו להכיר היום, היה חלק בלתי נפרד מחייו של יוסי ומאישיותו החמה. יוסי שהיה מעורב בכל כך הרבה תחומים ושימח כל כך הרבה אנשים בחייו, היווה באישיותו גשר בין הבית לצבא, בין העיר לכפר, בין דרוזים ליהודים ובין חבריו לשמחת חיים.

ליום הזיכרון פנים כה רבות, פניו של יוסי, חייו של יוסי הם חלק מהאוצר היקר והמרגש הזה.

אפשרות נוספת לצפייה:

"מכתוב" – ראיון עם ואפה, אימו של יוסי+הסרטון לזכרו 

נספח א' - מי היה יוסי לפי חבריו ומשפחתו?

יוסי היה איש של אנשים. מארח מצטיין. הוא היה מגיש לחבריו פיתות עם זעתר ולבנה, ותמיד מתבל במופע קצר. יום אחד כתב על הקיר הסמוך למיטתו בבסיס ציטוט מתוך שיר מזרחי על אהבה. עם הזמן החברים הוסיפו ציטוטים מתוך שירים אחרים, ציורים, לבבות, ברכות, ד"שים לחברים אחרים שיגיעו לבקר וטקסטים נוספים. עד היום החבר'ה צוחקים שזה היה ה"וול" הראשון, לפני עידן הפייסבוק.

מגיל צעיר דיבר על חלומו ללכת בעקבות אביו ולשרת כלוחם וכקצין בגולני. משהתברר לו, סמוך לגיוסו, כי הוחלט לשבצו בחיל אחר, לא היה מוכן לוותר, וכהרגלו, עשה כל שביכולתו כדי להשיג את מבוקשו.

יוסי, חיוך מאוזן לאוזן היה מרוח על פניו דרך קבע, אך גם היה חבר שקשוב למצוקות ומסוגל להיכנס לשיחות עמוקות לתוך הלילה.

יוסי התאמן בקביעות בחדר הכושר, הרים משקולות, שחה וגלש בים, וגם תחום אמנויות הלחימה לא היה זר לו. אהבה מיוחדת הייתה לו לספורט אתגרי – טרקטורונים, אופנועים, וכל אותן פעילויות המעוררות אתגר וריגושים. בשעותיו הפנויות אהב יוסי לרקוד, לבלות עם חברים בפאבים ובמועדונים, לצאת למסעדות ולבתי קפה, לטייל – על שפת הים, ברחבי הארץ ובחו"ל, ואפילו בבישול גילה עניין.

להורדת מערך השיעור בקובץ PDF לחצו כאן>>