הסיורים הדו-נרטיביים בירושלים בונים את השלום מלמטה

כשעמדנו בקארדו, רחוב השוק בלב העיר העתיקה בירושלים, ביקש מדריך הטיולים שי גורן ממתנדב מהקבוצה שלו שיושיט את ידו וייצג את היהודים ששלטו בעיר בימי המלך הורדוס ובית שני. מיד אחר כך ביקש גורן ממתנדבת נוספת להניח את ידה על ידו של המתנדב הראשון ולייצג את הרומאים שהרסו את העיר. לאחר מכן, לפחות עוד תריסר איש ערמו את ידיהם זו על גבי זו וייצגו את שכבות הכיבוש בעיר - ובהם הביזנטים, הממלוכים, הצלבנים – כל הדרך עד לישראלים של ימינו, שהשלימו את כיבוש צידה המזרחי במלחמת ששת הימים.

 

"מבחינת הישראלים, זו העיר שלנו מלכתחילה", אומר גורן, "לכן אנחנו אומרים ששחררנו אותה ב-1967".

 

שותפו של גורן להדרכה, נור עוואד, פלסטיני מבית לחם, קורא: "אני לא יכול לשמוע את זה! תראה, הישראלים משתמשים בהיסטוריה הזאת כדי להצדיק את מה שהם עושים היום. מבחינת הפלסטינים, התקופה היהודית הקדומה בירושלים היא לא כזה עניין גדול; היא רק עוד חלק בהיסטוריה של העיר, כמו הרומאים או הביזנטים או הממלוכים".

 

חלק מ-20 המשתתפים בקבוצה, שכללה מקומיים ותיירים, צחקו בעצבנות. זו הייתה רק מחלוקת מנומסת אחת מתוך רבות שהתעוררו בין גורן לעוואד, שמדריכים במשותף סיור דו-נרטיבי בירושלים שמוצע מדי יום שני בידי "מג'די טורס" – חברה מפלורידה בבעלות משותפת של יהודי אמריקאי ופלסטיני. "מג'די טורס" וקומץ חברות נוספות מציעות זה שנים טיולים מותאמים אישית בני כמה ימים לקבוצות שמבקרות בישראל, כדי לבחון את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתוך כך, הסיור החד-שבועי החדש, שהושק באוקטובר, הוא ייחודי משום שהוא פתוח לציבור הרחב ואינו דורש תכנון מראש (אם כי מומלץ להירשם באופן מקוון). אורכו חמש שעות וחצי, ומדריכים אותו מדריכים מורשים ישראלים ופלסטינים. מחירו הוא 50 דולר, והוא כולל את האתרים המרכזיים בעיר העתיקה, כגון כנסיית הקבר, הכותל המערבי ומסגד אל-אקצא בהר הבית, וכן רחובות מגורים ושווקים.

 

"הרגשנו צורך להפוך את הסיור הזה לנגיש יותר", אומר עזיז אבו-סארה, ממקימי מג'די טורס, "לא כולם מבקרים בירושלים כחלק מטיול מאורגן, אבל ככה הם עדיין יכולים לשמוע נקודות מבט שונות".

 

אבו-סארה רואה בסיור הזה חלק ממגמה הולכת וגדלה של תיירות חווייתית שקורית בירושלים ובעולם כולו ומתאפיינת בפעילויות כמו שיעורי בישול, סיורים גיאו-פוליטיים וארוחות בבתים פרטיים עם מקומיים. אבל הסיור הנדון עדיין יוצא דופן בנוף הסיורים המוצעים; האופציה הנוספת היחידה לסיור דו-נרטיבי שיוצא מירושלים היא סיור ישראלי-פלסטיני משותף בחברון.

 

קריאה נוספת: איך ירושלים איבדה את מעמדה כבירה והפכה לעיר מפורקת?

 

"הסיורים האלה מורכבים", אומר אליהו מקלין, שמפקח על תוכן הסיורים בחברון מטעם חברת אברהם טורס, "אבל אני חושב שזה ממש חשוב, ואשמח לראות את זה גדל".

 

כך תבינו את ישראל של ימינו

 

בסיור של "מג'די טורס" שהתקיים באחרונה בירושלים הציגו את עצמם חברי הקבוצה – שכללה יהודים-אמריקאים, נוצרים-אירופיים, מוסלמים-בריטים, וגם כמה מקומיים, ישראלים ופלסטינים –  זה בפני זה לאחר שנפגשו בשער יפו. בשלב הבא גורן ועוואד נשאו הקדמה קצרה, זה אחרי זה. "בארץ הזאת יש הרבה נרטיבים, ואנחנו ננסה לתת לכם תמונה רחבה יותר", אמר עוואד והוסיף לספר כי הוא בן 28, תושב בית לחם שבגדה המערבית, לשם ברחה משפחתו לאחר שגורשה ממלחה שבמערב ירושלים בידי חיילים ישראלים ב-1948.

 

לאחר מכן הציג את עצמו גורן כיליד ירושלים בן 32 שמתגורר כיום בתל אביב. "אם אתם רוצים להבין את ישראל של ימינו, אתם צריכים ללכת לעָבָר ולשמוע איך קבוצות שונות תופסות אותו בצורה שונה מאוד", הוא אמר.

 

הקבוצה נכנסה לעיר העתיקה דרך שער יפו ועצרה במגדל דוד – מצודה שנהפכה למוזיאון. שני המדריכים הסכימו כי למגדל אין כל קשר לדוד המלך, שכן הוא נבנה לפחות 1,000 שנה אחרי תקופתו, אבל אז החלו הנרטיבים שלהם להתפצל.

 

גורן הסביר כי אחת הקבוצות שהשתמשו במצודה הייתה הח'ליפות האומיית, אימפריה מוסלמית שבסיסה בדמשק, אשר כבשה את ירושלים במאה השביעית לספירה. "אני לא רוצה לסבך את העניינים", התערב עוואד בחיוך, "אבל הוא אמר שהערבים הגיעו במאה השביעית, ואילו המציאות היא ששבטים ערביים רבים כבר התגוררו באזור הזה לפני כן".

 

כדי לא להיתקע, הם זנחו את הדיון שבו החלו והתמקדו בזיקה היהודית לעיר. גורן דיבר על כך שאפילו שהמגדל נבנה זמן רב אחרי תקופתו של דוד המלך, רבים רואים את דוד כמקים העיר. הקשר העתיק הזה לירושלים, הוא אמר, הוא חלק ממה שהציונות מבוססת עליו, וגם חלק מהסיבה לכך שירושלים חשובה כל כך לישראל. "אנחנו לא מדברים על קולוניאליזם או על אימפריאליזם; אנחנו מדברים על חזרה לשורשים שלנו, למולדת שלנו", אמר גורן.

 

עוואד אמר שבעיני מרבית הפלסטינים, "התנועה הציונית היא תנועה קולוניאליסטית, וכל הנרטיב הזה על ירושלים וההיסטוריה בת 2000 השנה נועד להצדיק את הקולוניאליזם". הוא הוסיף שתושבים ערבים רבים של ירושלים והגדה המערבית סובלים מהמדיניות של ישראל ומשתוקקים לשוויון זכויות, שלא לדבר על מדינה משלהם. הצהרותיהם הקצרות – אך לעיתים קרובות גם הטעונות והסותרות – נמשכו לאורך הסיור כולו. "אולי אנחנו לא פותרים את הבעיות שלנו, אבל אנחנו מציגים את העמדות שלנו בצורה כנה", אמר גורן אחר כך.

 

 

הרובע הארמני בעיר העתיקה. למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: הדס פרוש)

 

 

כשחלפנו על פני מנזר ארמני אורתודוכסי, הסבירו המדריכים כי גם ישראל וגם הרשות הפלסטינית אינן מכירות באופן רשמי ברצח העם הארמני בידי תורכיה העות'מאנית (אירוע שגרם לארמנים רבים להימלט לירושלים), בין היתר בשל יחסים פוליטיים מורכבים עם תורכיה של ימינו. בתוך כנסיית הקבר, שנוצרים רבים מאמינים כי ישו נצלב ונקבר בה, דיבר עוואד על כך שהפלסטינים רואים בכנסייה סמל לאומי, אף על פי שהנוצרים הם פחות משני אחוזים מאוכלוסיית הרשות הפלסטינית. גורן אמר כי מבחינת ישראל, הכנסייה נתפסת לא פעם כסמל לדמוקרטיה ולחופש דת, שכן 61 אחוז מהתיירים למדינה היהודית בשנת 2018 היו נוצרים - כך על פי משרד התיירות.

 

חלון לצד השני

 

אף שהוויכוחים בין המדריכים נותרו בלא פתרון, משתתפי הסיור סיפרו כי החוויה הייתה מאירת עיניים מבחינתם ושהציגה היבטים חדשים של העיר ושל הסכסוך. "שמעתי על הרובע הארמני, אבל לא ידעתי עליו דבר. לא היה לי מושג על המורכבות", אמר איברהים חיית, מוסלמי בן 19 מאנגליה שביקר בירושלים בפעם הראשונה ותכנן להתנדב בעמותה ישראלית-פלסטינית. "הרבה מהנושאים כאן מטואטאים מתחת לשטיח בתקשורת ולא ממש זוכים לדיון".

 

אולריקה הופמן, גרמנייה נוצרית שזה ביקורה השלישי בירושלים, סיפרה כי  זו הפעם הראשונה שהיא רואה ישראלי ופלסטיני דנים בהיסטוריה ובפוליטיקה. "זה גורם לי לחשוב שהאנשים שגרים פה יכולים לפתור את הקונפליקט בינם ובין עצמם; הם לא צריכים את האמריקאים או את האירופים", היא אמרה.

 

כמה מקומיים שהצטרפו לסיור אמרו שהוא שימש חלון לנקודת המבט של הצד האחר. "תמיד יש דברים חדשים ללמוד ולחשוב עליהם", אמר מלקון מריזיאן, ארמני בן 31, תושב העיר העתיקה בירושלים הרואה את עצמו כפלסטיני. הוא הצטרף לסיור בהפסקה מעבודתו, שלעיתים קרובות לוקחת אותו ללבנון ולארמניה, שם הוא עובד עם פליטים כפסיכולוג. "אני רוצה לשמוע בייחוד את נקודת המבט היהודית על הדברים, כי את ההשקפה הפלסטינית שמעתי שוב ושוב".

 

יעל מואב, מדריכת תיירים מירושלים, הצטרפה לסיור במטרה ללמוד על "מג'די טורס" ועל הסיורים שהחברה מציעה. מואב מספרת שהיא חושבת לעבוד בשביל החברה. היא רוצה ללמוד איך לשלב נקודות מבט נוספות בעבודתה כמדריכת טיולים. "זה חשוב מאוד מאוד לשמוע השקפות שונות, אפילו לאנשים שגרים פה", היא אומרת ומוסיפה שהיא ציונית מאוד. סבה וסבתה עלו לישראל מאירופה ובנה משרת כיום בצבא."אבל אני גם שמאלנית".

 

לאחר הביקור בכותל, עברה הקבוצה בדיקה ביטחונית ועלתה להר הבית, המכונה בפי הפלסטינים אל-אקצא, על שם אחד המסגדים במתחם. בעומדם מחוץ לכיפת הסלע, ציינו גורן ועוואד כי המקום הולך ונהפך אט אט למוקד הסכסוך. בשנים האחרונות יותר יהודים-ישראלים, ובייחוד ציונים-ימנים, מבקרים בהר הבית, הסביר גורן, והולכות ומתרבות ההפרות של התקנות האוסרות על תפילה של יהודים במתחם, תקנות שנוסחו בידי פקידי דת ישראלים ומוסלמים במטרה להפחית את המתח ואת החיכוכים. עוואד אומר שפלסטינים רבים רואים בנוכחות היהודית המוגברת בהר הבית איוּם על הסיכוי לריבונות פלסטינית בירושלים, ולכן מגיבים לא פעם בדרכים קיצוניות ואלימות.

 

"באופן אידיאלי, אני חושב שכולם צריכים להתפלל כאן, אפילו יהודים", אמר עוואד. גורן הסכים איתו ואמר שהוא חושב שזה יקרה ברגע שהפלסטינים ירגישו שזכויותיהם מוכרות בידי ישראל.

 

להרחיב את האמון

 

מבחינת ייצי גיטלסון, בן 22 מוורמונט שהתחזק בשנים האחרונות, הסיור היה חלק ממסע גדול יותר לחקר זהותו היהודית. "לא הקדשתי לזה הרבה מחשבה קודם לכן, אבל הסוגיה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני נהפכה למשהו שאני צריך להתמודד איתו עכשיו, כשהזהות היהודית שלי יותר חשובה לי". זה ביקורו הראשון של גיטלסון בישראל עם הוריו. הוא אמר שהסיור וההתבוננות ביחסי הגומלין בין המדריכים, שהיו בעלי נקודות מבט שונות באופן מובהק, היה "מעורר השראה" וגרם לו להבין שאולי הוא לא חייב שיהיו לו עמדות ברורות. "מפתה מאוד לנטות לצד זה או אחר", הוא אומר, "אבל יש כל כך הרבה שכבות".

 

הסיור הוא גם מסע אישי למדריכים. הוא דוחף אותם, לא פעם, מחוץ לאזורי הנוחות שלהם. גורן סיפר לקבוצה שכאשר הוא מסתובב באזורים מסוימים של העיר העתיקה, הוא מכניס לכיס את רישיון המדריך שלו המכיל את שמו ואת הלוגו של משרד התיירות הישראלי. "אני לא אוהב לדבר פה עברית; זה לא כל כך קל", אמר והוסיף כי החיילים הישראלים החמושים גורמים לו להרגיש בטוח. עוואד אמר כי לעיתים קרובות הוא מתמודד עם ביקורת בביתו בבית לחם על כך שהוא עובד עם ישראלים. "הרבה אנשים מטיחים בפניי שעצם העבודה עם ישראלים מעניקה לגיטימציה לכיבוש", סיפר לי עוואד בסיום הסיור ליד שער שכם, "אבל העשייה הזאת יכולה להועיל רבות לעולם. המאמצים העממיים האלה יכולים לעזור לכולם להבין את הבעיות ולבנות אמון. אנחנו זקוקים לאמון לפני שכל תוכנית פוליטית תוכל לקרום עור וגידים. זה גם מרחיב את נקודת המבט שלי".

 

* שרה טות' סטאב היא עיתונאית אמריקנית המתגוררת בירושלים שכתבה ל- Wall Street Journal, Dow Jones Newswire, The Associated Press" ועוד.

 

תרגום: דפני קסל

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

Model.Data.ShopItem : 0 6