'אותיות פורחות' בציור של דוד רקיע

אוצר: אליק מישורי

מאז שחזר ארצה מהשתלמות בפריז, היו העיר ירושלים ומסורת התרבות היהודית במרכז עניינו של האמן הירושלמי דוד רקיע  (1928 וינה – 2013 ירושלים). הדימוי המטפורי של 'אותיות פורחות' באוויר המצוטט בשם התערוכה נגזר ממילותיו האחרונות של הקדוש המעונה חנניה בן תרדיון במאה השנייה לספירה. למרות שהשלטון הרומי אסר על לימוד תורה, המשיך ללמד תורה בגלוי, נתפס, והוצא להורג בדרך אכזרית; עטוף בגווילי ספר תורה הועלה על המוקד. כששאלו אותו תלמידיו מה הוא רואה, ענה להם: "גווילין נשרפין ואותיות פורחות...". הקלף, כמטפורה לאדם - מתכלה, אך האותיות, סמל לחוכמה, למסורת, ולתרבות - נצחיות.

מאז שחר התרבות היהודית מיוחסים לאותיות הכתב העברי היבטים מיסטיים וקדושה, הרואים בהן אותיות קדושות. אמנים יהודיים שבו והתייחסו לכתב העברי ביצירותיהם.

כך גם דוד רקיע, הרומז בהן לאגדות ומדרשים ולעיתים עוסק במטה – שפה – במשחקי מילים, בכפל-משמעויות ובביטויים עממיים של תורת המספרים.

הכתב העברי זוכה בציוריו של דוד רקיע לביטוי רוחני-מיסטי יהודי; בד בבד, ניתן להבחין בהם  בסממנים ישראליים והם "דוברי עברית".. במקביל להם חושפת התערוכה דוגמאות מייצגות להתייחסות לשפה העברית ביצירותיהם של דרורה דומיני, דוד טרטקובר ואמנים נוספים.

אירוע פתיחת התערוכה

יום שני | ה בשבט | 6.1 | 20:00

דברי ברכה

דיויד רוזנסון, מנהל בית אבי חי

נציגת המשפחה – קרין רקיע, בתו של האמן

הרצאה: אליק מישורי, אוצר התערוכה 

• שיתוף
• הוספה ליומן
  Outlook Calendar (.ics) Google Calendar
• הרשמה לאירועים דומים