ואז ביאליק ורבניצקי החליטו לעשות סדר: עשר עובדות על "ספר האגדה"

1. החל בשנת 1903 החלו חיים נחמן ביאליק וי"ח רבניצקי לערוך את ספר האגדה, מתוך שלל מקורות בארון הספרים היהודי: תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, משנה, מכילתא, תוספתא, מדרש רבה, מדרש תנחומה, ספר יצירה, ילקוט שמעוני ועוד. הרעיון היה ליצור לקט אגדות, בין השאר למען תלמידי בית הספר. הכרך הראשון ראה אור שנתיים לאחר מכן.

2. ההקדמה לספר האגדה מבהירה את החזון שעמד לנגד עיני עורכיו: "בימינו לא כל אדם מצוי אצל ספרים עתיקים, ולא כל אדם יכול ורוצה לחטט בתוך תלי-תלים שנצברו כהררים במשך כמה דורות – על מנת למצוא מרגליות תחתם. וכל שכן שלא כל אדם יכול לצרף קרעים וטלאים לטלית שלמה, ושברי אבנים מפוזרות לבניין. האגדה, כמקצוע חופשי של יצירה, הייתה כל ימיה כעין שדה של הפקר וחורשה עזובה, שגידולי-הבר והספיחים פרים ורבים בהם מאליהם. ואדם בן זמננו שרגיל לבקש סדר, שטה ושלמות אפשרית בתלמודו, כשיכנס לתוך חורשה עזובה זו - לא ימצא בה את ידיו ואת רגליו, ולעולם תהא יגיעתו מרובה משכרה".

במילים אחרות, השניים ביקשו "לעשות סדר" באותן אגדות מופלאות שהיו מפוזרות בין שלל ספרים ולגרום לקוראים שאינם בקיאים בתחום למצוא את ידיהם ואת רגליהם.

3. עריכת ספר האגדה לא היתה כרוכה רק בליקוט האגדות ובהעתקן. ביאליק ורבניצקי תרגמו את האגדות שנכתבו בארמית לטובת מי שאינו מכיר את השפה, סידרו אותן לפי נושאים ואף חיברו אגדות דומות ממקורות שונים לכלל אגדה אחת ארוכה ומורכבת יותר.

4. ספר האגדה מחולק במקור לשני כרכים, ושניהם מכילים שישה חלקים המוקדשים לנושאים שונים. החלק הראשון, הבראשיתי, מכיל אגדות שאירעו בין בריאת העולם לחורבן בית שני והסתלקות השכינה; החלק השני מרכז אגדות על תנאים ואמוראים, סיפורים מעניינים על חייהם ועוד; החלק השלישי, המגוון מכולם, מכיל אגדות על עם ישראל, ארץ ישראל, לשון הקודש, תורה, נבואה, שבתות וגם גלות ואומות העולם; החלק הרביעי מוקדש לקב"ה, לאגדות על טוב ורע, למצוות שבין אדם לאלוהיו ועוד; החלק החמישי צולל אל חיי האדם ביומיום, אל תיקון המידות, אל מצוות שבין אדם לחברו וכן הלאה; החלק השישי והחותם עוסק בעולמות עליונים, בניחוש ומזלות, בפתגמים על החיים והעולם ובשאר עניינים נשגבים.

ביאליק. "נער חרדי מהישיבה" (תצלום: ברשות הכלל)

5. ההשקעה בעריכת ספר האגדה הניבה פירות נאים. כבר בהדפסה הראשונה זכה הכרך הראשון להצלחה גדולה. בשנת 1930 הוציאו ביאליק ורבניצקי מהדורה מחודשת, שכללה פרקים נוספים. 18 שנה לאחר מכן ראתה אור מהדורה חדשה, של הוצאת דביר, ובה קובצו כל החלקים בכרך בודד, וכך היא גם שווקה לבתי ספר שונים בארץ. מאז ועד היום יצאו לא מעט מהדורות נוספות.

6. יחסם של החוגים החרדיים לביאליק בתקופת טרום המדינה היה שלילי למדי, כיוון שעזב את כותלי בית המדרש. למרות זאת, ביאליק המשיך לשמור על קשר עם רבנים שונים. בין השאר, קיים יחסי ידידות עם הרק קוק - הרב הראשי הראשון לארץ ישראל - שביחד אפילו ארגנו כמה פעולות קירוב, ועם הרב יחזקאל אברמסקי – רב חרדי וראש ישיבה. בזכות קשריו, הוא אף סייע לשחרור הרב מגלות בסיביר.

7. עד היום אין תמימות דעים בקרב המגזר הדתי בנוגע לביאליק, אם כי נדמה שבעשורים האחרונים הקרח הפשיר מעט. לפני שנים ספורות, קרא ח"כ הרב ישראל אייכלר מיהדות התורה את "אם יש את נפשך לדעת" מעל דוכן הכנסת ואף ציין כי "ביאליק היה ונשאר ילד יהודי חרדי מהישיבה".

8. כיום קיים קונצנזוס ספרותי ברור למדי בנוגע לחשיבותו של ספר האגדה, אך מפתיע לגלות שחלק מבני דורו של ביאליק לא בהכרח חשבו כך. כך למשל כתב ש"י עגנון במכתב לדב סדן: "ביאליק עשה לו את הדבר הזה קל מאוד, השמיט מה שלא היה צריך להשמיט. את הטעמים אני יודע". אחד העם, לעומתו, היה ממוקד יותר בביקורת והוכיח את העורכים על החירות היתרה שלקחו לטעמו בשינוי נוסחי האגדות, על התרגום הגורף מדי מארמית לעברית ועל הימנעותם מביאורים נרחבים של ביטויים סתומים ועוד.

9. בטקס לציון 60 שנה למות רבניצקי, ביטא פרופ' אביגדור שנאן את יחסו הדו-ערכי אל ספר האגדה: "כחוקר האמון על דיוק בלשון המקורות, אני מתרעם לעתים על החופש הגדול שהתירו ביאליק ורבניצקי לעצמם עד כדי הכנסת שינויים של ממש בדברי חז"ל, ובכל אופן מזהיר את עצמי ואת תלמידיי כי תמיד צריך לחזור ולבדוק את הציטוטים שבחיבורם. כן אינני שלם עם החלטתם להעניק לתלמוד הבבלי את זכות הבכורה [...] אך אם נניח לחוקר שבי, אני חוזר ושב אל 'ספר האגדה' כאוהב מדרש, וכמי שעושה שימוש בספר זה במסגרת הרצאות לציבור הכללי, בציטוטים ממנו כחלק מחומרי לימוד למערכת החינוך וכל כיוצא בזה דברים המיועדים אל הקהל הרחב, שאליהם פנו גם ביאליק ורבניצקי".

10. ועוד עובדה אחת לסיום. ספר האגדה נחשב למקור של "אגדות המלך שלמה" - סדרת אנימציית-פלסטלינה של האנימטור ואמן הפלסטלינה רוני אורן ששודרה בעבר בערוץ הראשון.

לכל הפרטים על האירוע "פנים שוחקות לאגדה"

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי