לאורך ההיסטוריה מלאה החברה הישראלית ויכוחים ושסעים. לעיתים נראה לנו ש"פעם היה כאן אחרת", אך ההיסטוריה יכולה ללמד אותנו בעיקר ש"ההיסטוריה חוזרת". סדרה חדשה שתעלה בקרוב בבית אבי חי, תנסה לבדוק מה בין התחושות הנוסטלגיות וההתרפקות על העבר לבין המציאות שלעיתי
לא חסרים שסעים: מהשסע הלאומי, דרך השסע העדתי, הדתי, האידיאולוגי-פוליטי וכמובן - השסע מעמדי כלכלי חברתי. על הרקע המאתגר הזה, יוצאות לדרך בבית אבי חי חמש שיחות על שורשי המחלוקות הגדולות שפילגו את החברה הישראלית בעת החדשה ועודן מהדהדות בשיח הציבורי עד היום.
רגע לפני שמרימים ידיים, יש בשורות טובות: "לא מדובר בתמונות עולם פסימית של אומללים היינו ואומללים נישאר, אלא בפרספקטיבה רחבה יותר המציעה דיון בבעיות אקטואליות. במקום להסתכל על הויכוחים בצורה צרה, אנחנו אומרים: כבר היינו שם. שום דבר לא חדש. אנשים חכמים וטובים התלבטו בשאלות שאנו מתלבטים בהן כרגע. חבל לא להסתכל אחורה ולבדוק איך התמודדו בעבר עם אותן סוגיות", מבהיר רכז המידענות רוני סילפן.
וברוח אופטימית ולומדת, תנחה ליעד מודריק מגל"צ את הסדרה המסקרנת בהשתתפותם שלמיטב חוקרי ההיסטוריה והחברה בישראל.
המפגש הראשון, " חרדים מול ציונים: על העימות הפנים יהודי עם הולדת הציונות" בהשתתפותם של פרופ' גדעון שמעוני, מהמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית ופרופ' מנחם פרידמן מאוניברסיטת בר-אילן, ינסה להשיב על השאלה איך החלו הדברים. מהם שורשיו של הוויכוח החרדי-ציוני, מהן השלכותיו על חיינו, ומה תפקידו של דוד בן גוריון בעיצוב המציאות של היום בהקשר זה.
במפגש השני, "אויב מבית – מאבק המחתרות בשיח הישראלי" יצביעו פרופ' אניטה שפירא, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' אריה נאור מאוניברסיטת בן-גוריון ומכון ז'בוטינסקי על ראשית המאבק המתמשך בין הימין לשמאל. השיח ייסוב סביב הוויכוח הסוער שהתנהל בעבר ועדיין מתנהל סביב דמותה של המדינה והערכים המרכזיים שצריכים להתוות את דרכה.
"הכוונה במפגש זה היא להתייחס לשאלות כמו למי יש את המונופול לאמצעי הכפייה, מי הוא שנותן את ההוראות וכיצד הדברים האלה מתגלגלים הלאה", מסביר סילפן.
המפגש השלישי, "מהפך" יעסוק בבחירות שנערכו בשנת 1977, אותן בחירות שהאירו את המציאות החברתית באור חדש. פרופ' יהודה שנהב מאוניברסיטת תל-אביב ומכון ון ליר ידבר, כמו גם פרופ' מיכאל שלו מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית.
ואיך אפשר בלי דיון מעמיק בנושא ה"רנטה" – הוויכוח על השילומים, אותה החלטה שקרעה את החברה הישראלית הצעירה לשני מחנות? "אנשים שוכחים מה הלך שם, ואת העובדה שנסיון ההתנקשות הפוליטי הראשון בבן גוריון, היה על הרקע הזה", מזכיר סילפן. "קשה לדמיין את האימפקט. שמונה שנים אחרי סיום מלחה"ע השנייה, שחרור המחנות, יוצאת לדרך עסקה כלכלית שכזאת". על הנושא הכואב ידברו פרופ' יחיעם ויץ מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ופרופ' שלמה אהרונסון מהאוניברסיטה העברית.
את הסדרה יחתום מפגש שיעסוק בשאלה הבוערת: "של מי הארץ? – צמיחת גוש אמונים ושלום עכשיו" בהשתתפות פרופ' דני גוטוויין מהחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה וד"ר אודי לבל, מומחה לפסיכולוגיה פוליטית ממכללת ספיר והמרכז האוניברסיטאי אריאל.
סילפן, נצא מחוזקים מהעובדה שההיסטוריה חוזרת?
"למה צריך להמציא את הגלגל מחדש כל הזמן? אנחנו חברה בריאה ובכל חברה בריאה יש סכסוכים ואי הסכמות או אי יכולת להכיל זה את זה, אבל יש גם דברים טובים. הדבר היפה שאותו ניתן לראות בסדרה הוא שסכסוכים יכולים להיפתר באופן לא אלים ואכן רוב הסכסוכים בישראל מתנהלים באופן דמוקרטי ולא אלים".
מאת: כרמית ספיר-ויץ
מלחמות היהודים - מפגש ראשון:
יום ראשון, ד' בשבט 09/01/2011, בשעה 20:00