נאמנים לרבי

 

היעד. הציון באומן

"אומן ראש השנה" נהפך בשנים האחרונות לשם דבר, למושג שאין צורך להסביר את משמעותו - גם לא למי שלא יודע איפה נמצאת אומן ולמה לנסוע לארץ זרה דווקא בחג משפחתי כל כך כמו ראש השנה.

 

הם נוסעים לשם בהמוניהם: נשים, גברים, חילונים, דתיים, חסידים, ליטאים, צעירים, זקנים, אנשי עסקים ויהודים פשוטים, כל "עמך ישראל", מכל העדות והגוונים, מישראל ומהעולם כולו, ואפילו אנשים שאינם מכירים אותו ממש.

 

אם בראש השנה נמצאים שם כ-30 אלף גברים, הרי שבמשך השנה כולה מגיעים לעיירה מאות אלפי גברים ונשים. משרדי הנסיעות שמשווקים טיסות לאומן משגשגים, ומדי חודש יוצאות קבוצות גדולות של יהודים מישראל אל העיירה הנידחת כדי לפגוש את "רופא הנפשות הגדול", כפי שנהוג לכנות את רבי נחמן מברסלב זיע"א, הטמון שם.

 

למה נוסעים לאומן? ולמה עושים זאת דווקא בראש השנה? ומה על הנשים שנשארות בבית עם הילדים כשבני זוגן נוסעים לארבעה ימים לעיירה קטנה באוקראינה הרחוקה? שוחחתי עם חילונים, דתיים, ברסלברים ושאינם, כאלו שתומכים וכאלו שמתנגדים, כדי לנסות למצוא תשובות לשאלות ולראות את הפנים שמאחורי התופעה.

 

הכול בזכות ההבטחה המפורסמת שהבטיח רבי נחמן עוד בחייו, בנוכחות שני עדים, הבטחה שלא נשמעה כמותה לאורך כל הדורות משום צדיק מלבדו:

 

"גם כי ימלאו ימי (אזי אחרי הסתלקותו), מי שיבוא על קברי ויאמר שם אלו העשרה קפיטל תהילים הנ"ל וייתן פרוטה (כלומר, אפילו מטבע קטן) לצדקה עבורו, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד, חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו" (שיחות הר"ן, קמ"א).

 

רבי נחמן העיד על עצמו כי יש לו הכוח להביא כל אדם לתיקונו ולמילוי השליחות שלו בעולם ולהוציא אותו מ"הגיהינום הפרטי שלו" - אם רק יבוא לקברו. אנשים שהיו באומן מעידים כי הנסיעה שינתה אותם לטובה, ורבים מהם אף נוסעים לשם פעם נוספת. אני נסעתי לאומן בפעם הראשונה בשביל החוויה הרוחנית החד-פעמית, אך חזרתי כעבור שנתיים מתוך געגועים ותקווה לחזור לשם שוב ושוב ושוב.  

 

לא רק באומן. נחנחים עושים שמח בחוצות ירושלים. צילום: פלאש 90

האם זו ההבטחה של רבי נחמן שמושכת אנשים לשלם ממיטב כספם כדי לנסוע לחו"ל? לא רק. נדמה כי המענה הנפשי-פסיכולוגי שמספק רבי נחמן והעצות החכמות שמופיעות בספריו הם החוט המקשר שמביא אליו כל כך הרבה יהודים מכל גווני הקשת. אם יש אחד שמכיר טוב כל כך את נבכי הנפש שלי ונותן לי פתרונות בחוכמה נדירה שאין מוצאים היום - אני רוצה להיות הכי קרוב אליו. להיות שלו.

 

מחפשים משמעות בניכר

 

הזמרת לאה שבת, שהיתה באומן לראשונה לפני ארבע שנים, מספרת שנסעה לשם בעקבות ארז משה דורון, מורה דרך על פי תורת ברסלב. "שמעתי דיסק אחד שלו שקיבלתי מחברה, והשיעור מאוד דיבר אליי", היא מספרת, "בכל מה שהוא אמר על רבי נחמן - גיליתי אמת, ובגדול. עברתי באומן חוויות שאני לא רוצה לפרט, אבל הנסיעה הזאת היתה שווה לגמרי".

 

נדב (השם המלא שמור במערכת), צעיר חילוני ממרכז הארץ, חזר מאומן לפני כחודשיים. "עד לפני חודש יכולת לתפוס אותי במראה חילוני לחלוטין", הוא צוחק, "אבל עכשיו זה יהיה קצת יותר קשה". הוא נסע לאומן רק כי אמו מימנה את הנסיעה, ובלי יותר מדי ציפיות. "שום דבר לא משך אותי לשם", הוא מודה.

 

הוא הגיע לקבר, נתן פרוטה לצדקה, קרא את התיקון הכללי, אך לא חש שום תחושת התעלות והתאכזב. לאחר כמה ימים, כשיצאו מאומן אל קברו של הבעל שם טוב, החל להרגיש אותה התעוררות רוחנית מדוברת. בראש השנה הקרוב הוא מקווה להיות שם שוב, אם רק יצליח להשיג את הכסף הדרוש לכך.

 

ומה עושות הנשים והאמהות שנותרות בארץ? קיראו

 

ר' שמואל אודסר

שבת ונדב אינם החילונים היחידים שנסעו לאומן. כמוהם יש מאות רבות מדי שנה שאינם שומרים תורה ומצוות ומגיעים כדי להתברך אצל רבי נחמן או כדי לראות על מה כולם מדברים.

 

"הרבה חילונים מגיעים איתנו. גם מי שאין לו שום זיקה ליהדות מחפש משהו", מספר ארז משה דורון, שעומד בראש ארגון לב הדברים ומארגן כמה נסיעות לאומן מדי שנה. "גם בקבוצה של ראש השנה באים איתנו כמה עשרות חילונים מהארץ ומהעולם, כאלו שרק התחילו להתקרב ושמעו על אומן ראש השנה".

 

מה מושך אותם להגיע לאומן?

"אנשים מחפשים משמעות ודרך. הם ניסו כבר הכול, היו פה והיו שם, והם שומעים יותר ויותר בתקשורת על אומן ועל רבי נחמן והם חושבים לעצמם – 'אולי זה מה שיעזור לי'. הרבה חברים שלהם היו ומשפיעים עליהם לנסוע. יש דיבור כזה באוויר".

 

רבי נחמן נוגע בלבבות

 

אלי יצפאן, אייל גולן, אביתר בנאי, צבי יחזקאלי, יהודה סעדו, דודו טופז, שולי רנד - אלה רק חלק מהשמות המוכרים במחוזותינו שחוו את "אומן ראש השנה" מקרוב. דורון מספר כי הרכב הקבוצות הטרוגני מאוד: "החל באברך שהוגה בתורה ועד בחורה עם גופייה ופריק זרוק עם כיפה סרוגה. אנשים שלא היו יוצאים לבלות יחד בשום מסגרת שהיא. תמיד בתחילת הנסיעה כולם מסתכלים זה על זה בחשדנות ובהרמת גבה, ובסוף כל נסיעה, זה נגמר באהבה גדולה, כאילו היו יחד בפלמ"ח ועברו יחד את הטירונות. זה הכוח של הצדיק - לחבר יחד את הנשמות, בלי קשר למראה החיצוני ולעיסוק היומיומי".  

 

רבי נחמן הרבה לומר כי "כל מי שסר אל משמעתי ומקורב אליי יהיה על ראש השנה אצלי, לא יחסר איש", כי "כל הענין שלי הוא רק ראש השנה" (חיי מוהר"ן אות ת"ג), ו"הוא עושה בראש השנה עניינים ותיקונים, מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות".

 

"תכלית ההתקבצות בראש השנה אינה דווקא להינצל מן הגיהנום או לזכות לישועה פרטית שאפשרית בכל השנה, כפי שהבטיח, אלא דווקא לפעול לקירוב גאולת כלל ישראל וישועת העם והארץ", מסביר דורון, שהיה באומן יותר מ-40 פעם, ואת רוב ראשי השנה שלו, החל בשנת תשמ"ח, עשה באומן. 

 

"זה דבר שאין לו אח ורע", הוא מתאר בהתרגשות, "אין תוכנית מיוחדת. בסך הכול נופלים על איזו עיירה אפורה ונמצאים שם ארבעה ימים ורואים אנשים מכל העולם מתפללים ביחד ושמחים ורוקדים ושרים. אנחנו רואים שם את ההתחלה של הגאולה, ורבי נחמן מצליח לגעת בלבבות של כולם".  

 

בצד הגישה החיובית של דורון, יש לא מעט שיוצאים נגד נטישת הארץ והמשפחה בחג לטובת ארץ ניכר. הם טוענים כי ראש השנה הוא חג משפחתי שצריך לבלותו בחיק המשפחה וכי יש מספיק קברים בארץ ישראל, ולא צריך לצאת לארץ זרה דווקא בחג כה יהודי. ומה על הנשים? למה להשאיר אותן לנקות את כתמי הרימון והתפוח בדבש מהבגדים של הילדים? עיקר המחלוקת נעוץ בתפיסה של ראש השנה - האם אנו רואים בו יום של דין, כמו שהוא על פי המקורות, או חג ידידותי וקליל שמתבטא בחגיגת בשמים בקניון?

 

"רוב השאלות על ברסלב נגועות בבורות מדהימה", אומר דורון, "אבל אין בטענות האלה בשר, ואין באמת סיבה להתנגדות. הנושא עולה לדיון בכל אלול, אבל עוד לא נתקלתי בשום טענה הוגנת. מדברים בשם קדושת החג וקדושת ארץ ישראל, אבל בואי נבדוק את הטענות: אם טוענים בשם קדושת החג - חסידים מחסידויות שונות אינם נמצאים בחגים בבית, אלא נוסעים לרבי שלהם בחו"ל. לא הברסלבים המציאו את זה.

"אם טוענים בשם קדושת ארץ ישראל - הלא אלפים נוסעים לנופש באירופה, ואף שיש על כך איסור הלכתי - אף לא אחד פוצה פה. כשנוסעים לרב, להתעורר לעבודת ה', כולם צועקים על זה ונלחמים. יש לכך היתרים גם מהרב קוק, אבל מצטטים אותו כמתנגד וסומכים על זה שאיש לא יפתח את הספר. אם ארץ ישראל כל כך חשובה לכם, טפלו בכל אלו שמטיילים בעולם. מה נזכרתם עכשיו? זו לא קנאת האמת".

 

האישה נותנת אישור

 

"הנסיעה היתה שווה". שבת

כל ילד יודע מהם ראשי התיבות של חודש אלול - אני לדודי ודודי לי. הבדיחה הפופולרית בשנים האחרונות היא ש"אלול" הוא "אני לאומן ואשתי לחמותי". אם ציפינו לשמוע את הנשים שבעליהן נוסעם לאומן בראש השנה כועסות וממורמרות, הרי שהתבדינו. דיברתי עם יותר מעשר נשים כאלה והופתעתי: לא שמעתי בדבריהן שמץ של חוסר נחת מכך שבראש השנה הן יהיו בלי בני זוגן. להפך: כולן שמחות על כך, ויתרה מזאת – מתברר כי הכוח המניע את הגברים לנסוע לאומן בראש השנה הוא דווקא הנשים.

 

בעלה של סיגל, אם לארבעה, הודיע לה לפני ראש השנה שאינו מתכוון לנסוע הפעם לאומן כי אין להם כסף. "אמרתי לו - או שאתה נוסע לאומן או שניסע לרבנות", היא צוחקת, "ראש השנה זה יום הדין, ורבי נחמן הוא עורך הדין הכי טוב בעולם. ואם יש את הסנגור הכי טוב בעולם, רבי נחמן, שאני לא אשלח את בעלי אליו?". בסופו של דבר, בעלה של סיגל נסע לאומן יחד עם שניים מילדיהם.

 

נועה ירון-דיין סיפרה בעבר כי היא שולחת את בעלה לאומן שלוש פעמים בשנה, כולל בראש השנה. כשנשאלה מדוע היא עושה זאת ואיך היא מסתדרת לבד עם שישה ילדים בחג, ענתה בחיוך כי "זה שווה לי. הוא חוזר אליי מואר כמו פרוז'קטור".

Model.Data.ShopItem : 0 8