תזה - מידע על המרצים ופרוט הרצאות

תיאור ההרצאות:

 

זרעי פורענות: חיטוט בפח הזבל העתיק של תושבי הנגב הביזנטיים

דניאל פוקס

הזבל שלנו מספר עלינו לא מעט. בתוך האשפה של תושבי הנגב מלפני 1500 שנה מסתתר סיפור שטרם סופר על עלייתה ונפילתה של ההתיישבות הביזנטית בנגב. דרך מחקר חדשני של זרעים ארכיאולוגיים עולה סיפור מרתק של חיי מסחר וצמיחה כלכלית ויין מדברי משובח, לצד מגיפות, התפרצות הרי געש ושינויי אקלים המביאים לבסוף להתמוטטותה של תרבות עתיקה. סיפורו של הנגב הביזנטי והלקחים החשובים והרלוונטיים שלו לעולם שבו אנו חיים כיום.

 

דניאל פוקס, דוקטורנט במעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. לפני 12 שנה עלה לארץ מארה"ב כדי להקים קיבוץ בנגב ומצא עצמו חוקר את חייהם של תושביו הקדומים. מתגורר כיום בנגב המערבי יחד עם רעייתו ושלושת ילדיו, חי את החקלאות הקדומה והמסורתית של ארץ ישראל וחולם על עתיד של חקלאות ברת קיימא.

 

***

סיפורה של חסידה: הצצה נדירה לעולמן הפנימי של נשות חסידות סלונים

ד"ר נגה בראור בינג

"נתיבות שלום" נחשב לאחר מהטקסטים החסידיים הפופולריים ביותר כיום. החיבור נכתב בידי האדמו"ר מסלונים שראה את עצמו כמחנך של דור שלם - רק שהוא לא לקח בחשבון את קהל הקוראות של הספר. כניסה לתוך לעולמן הפנימי של נשות חסידות סלונים מגלה איך הן תובעות בעלות על טקסט שלא ממוען עבורן ובעקבות זאת הן מייצרות פרשנות ייחודית לספר המכונן של הקהילה שבתוכה הן חיות. נגה בינג הצליחה לשבור מחיצות ולהגיע אל לב חסידות סלונים. דרך לימוד משותף עם נשות החסידות שפתחו בפניה את צפונות ליבן היא גילתה עולם נשי מיוחד שמעלה תובנות מרתקות על נשיות, אמהות, מיניות ועוד. על הדרך היא גילתה גם משהו חשוב על עצמה.

ד"ר נגה בראור-בינג, מרצה באוניברסיטה העברית ובמכון כרם, מנהלת שלוחה להכשרת מורים בתוכנית בארי מכון הרטמן, חברת סגל בתוכנית החרדיות במכון מנדל. נשואה ליונתן, אם לארבעה וגרה ביישוב אלון. את החיבור לעולם החסידות קיבלה בירושה משפחתית כנצר לחסידויות בויאן ותולדות אהרון שמשכו את נגה למסע בעקבות הנשמה החסידית.

***

וונדר וומן מי ימצא? נשיות, הורות וקריירה דרך דמותה של פרופ' אליס שלוי

מוריה רן בן-חי

רבות דובר על פמיניזם בציבור הדתי ובחברה הישראלית בכלל, אך מעטים יודעים לבטא את שמה של אישה אחת פורצת דרך שאחראית במידה רבה על המהפכה. אישה, דתית, אמא לששה; אקדמאית, אשת חינוך, מתנדבת למען החברה; קרייריסטית, פמינסטית, אקטיביסטית; אשת חיל או וונדר וומן? מוריה רן בן חי חושפת את סיפורה האישי של חלוצת הפמיניזם הדתי בישראל, פרופ' אליס שלוי. סיפור על כוחה של יחידה לשנות חברה והמחיר הכבד של ההצלחה.

ד"ר מוריה רן בן-חי, חוקרת מעמד האישה בעת החדשה, חינוך בנות ומנהיגות נשים. על הדרך היא מחנכת את הדור הבא של הפמיניסטיות הדתיות בתיכון פלך תל-אביב. רעיה ואם לשלושה, מתרגלת יוגה ומשוררת למגירה.

***

חבר מועדון? המרת דת והשתייכות קהילתית ביהדות בבל

 

אברהם יוסקוביץ

חבר מועדון? המרת דת והשתייכות קהילתית ביהדות בבל

אברהם יוסקוביץ

שאלות של זהות ושייכות לקהילה הן מן הנושאים הקיומיים עבור כל קבוצת אנשים. עבור מיעוט יהודי שחי בעולם של דתות חזקות תחת שלטון זר בבבל של לפני כ-1500 שנה, היחס אל 'משומדים' הוא חלק משאלה בוערת ומאתגרת כזו: בוגדים מקוללים או יהודים בכל מחיר? מי שייך למועדון? והאם מייצרים סולידריות קהילתית על ידי חיבוק של החריגים או דווקא על ידי הדרתם ושמירה על גבולות נוקשים? כפי שמתברר, חכמי בבל לא היו תמימי דעים.

אברהם יוסקוביץ, דוקטורנט בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה. שותף בכתב העת המקוון 'אוקימתא' ומורה דרך. אוהב מאוד לטייל עם המשפחה ומתנדב בקו סיוע לגברים נפגעי תקיפה מינית דתיים וחרדים.

****

דמעות של חכמים: על מה בוכים (ולא בוכים) בספרות חז״ל

נעה ולדן

למה אנחנו בוכים? ולמי מותר לבכות ועל מה? לבכי יש תפקיד חשוב ומרכזי בעולם הרגשי של בני אדם אך הוא מגיע עם קודים חברתיים ונורמות ברורות. אולי בגלל זה נעה ולדן הופתעה לגלות את המקום המרכזי של בכי בעולם הגברי של חכמים. מסע בספרות חז"ל בעקבות הדמעות של חכמים מגלה לנו עולם רגשי אניגמטי ומעורר תובנות על האופן שבו בכי חושף אותנו לפגיעות אך בה בעת הוא מעניק לנו הרבה כוח.

נעה ולדן, דוקטורנטית בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. על הדרך גם משלימה תואר שני בפסיכולוגיה, בוכה לפרקים ומייסדת "כלכליסטית – קורס כלכלה וחברה לנשים". גרה בת"א, גדלה בכפר אז"ר, בסינגפור ובפריז.

***

כבלים של עבדות, כבלים של זהות: סיפורם של עבדים יהודים בעת העתיקה

יעל אקסחידו

כבלים של עבדות, כבלים של זהות: סיפורם של עבדים יהודים בעת העתיקה

יעל אקסחידו

מי שנמכר להיות עבד בתקופה העתיקה, בן רגע הפכת לרכושו של מישהו אחר. הוא נותר ללא שם ולא זהות ומן הסתם נשללה ממנו גם הזכות להיות יהודי מבחינת שמירת שבת, כשרות וכד'.

ביום שאותו עבד יוצא לחופשי, לאן ילך? לבית הכנסת או למקדש אלילי?

יעל אסקחידו נברה בגטי שחרור של עבדים יהודים שנתגלו במקדשים באורופוס ובדלפי שביוון כדי להבין איך שומרים על זהות יהודית תחת עבדות בתקופות ההלניסטית והאומית.

יעל אסקחידו, דוקטורנטית במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן. נולדה בפריז וגרה היום בגילה עם משפחתה. ביום-יום תמצאו אותו חופרת בעבר היהודי אם בספריה הלאומית ואם למודרכים שלה במנהרות הכותל. כשהיא לא חופרת – היא רצה מרתונים. ל"תזה" היא תגיע אחרי השתתפות בתחרות איש הברזל באילת.

Model.Data.ShopItem : 0 8