עזרת נשים

בראיונות עם נשים חרדיות שעשתה בעת האחרונה רחלי איבנבוים, מנהלת מאיר פנים, עמותה העוסקת בביטחון תזונתי, היא נתקלה בתופעה שלא ציפתה לה. "גיליתי", היא מספרת, "שאימהות, ברבים מהמקרים ובאופן מאוד מפתיע, הן בעד גיוס ילדיהן. דיברתי עם נשים, גם מחוגים מאוד קיצוניים, שאומרות: 'גיוס? אין לי בעיה שזה יקרה, להיפך: שמישהו ייקח אותם בידיים ויעשה מהם בני אדם'". 

 
למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (פלאש 90)

איבנבוים, 28, בת למשפחה של חסידי גור מתל אביב, אם לשניים המתגוררת בשכונת מאה שערים בירושלים, שוקדת על עידוד שיח חרדי-נשי ומנסה בימים אלה, כדבריה, "לראות אם יש סיכוי לשנות במשהו את מעמדה של האשה החרדית, גם במגזר וגם מחוץ לו". 

 

היא עצמה חוששת מצעדים ממשלתיים דרסטיים לגיוס בחורי ישיבות. "קשה לחרדי לתפוס שבאמת חסרים חיילים; הוא לא מאמין בזה", היא אומרת, "הוא חושב שמאחורי הגיוס קיים מניע גדול בהרבה, של רצון להכחיד את החרדים. ולכן יש הקצנה מאוד גדולה. והקצנה, בדרך כלל ומהר מאוד, פוגעת גם באגף הנשי החרדי: הקצנה תמיד מתבטאת בהדרה, בחיזוק של עמדות כוח רבניות קיימות בתוך המגזר, בחיזוק של שיח גברי". " ד"ר לי כהנר, מתמחה בתחום האוכלוסייה החרדית בישראל: התעסוקה וההשכלה, לנשים החרדיות, הן פלטפורמות מקדמות, ובהחלט יכול להיות שכניסת הגברים לשוק העבודה תסיג את מעמדן. הוא יחזור בתשע בערב מהעבודה, ומי יישאר עם הילדים? "

 

מרלין וניג, שמתגוררת בירושלים ואף היא מהזרם החסידי, נתקלה בהתייחסות נשית שונה לחלוטין לסוגיית הגיוס. זה נושא שמעורר בקרב חרדיות הרבה כעס ותסכול, אומרת וניג, חוקרת ומרצה חרדית העוסקת בקולנוע חרדי, נשואה לאברך ואם לשבעה. נשים מדברות על זה, היא מספרת,  "ברחוב, בפורומים סגורים, בין חברות, תלמידות, מורות. נשים חרדיות שמרגישות שהממשל נוקם בהן, שיש חוסר הקשבה כלפיהן, כלפי האמונה שלהן וכלפי אורח החיים שלהן, שיש סוג של דריסה מטורפת. ויש מרמור, המון".

 

נקודות המבט הנשיות הן אולי האלמנט המודר ביותר מהשיח התקשורתי המתקיים סביב סוגיית היחסים בין הציבור החרדי לצה"ל. אמנם, שאלת ההשפעה שתהיה לגיוס גברים חרדים על מעמדן של חיילות צה"ל הצליחה לחלחל במעט בחודשים האחרונים לשולי השיח על "השוויון בנטל", ואף מוזכרת, אם כי בלי הצעות לפתרון, במתווה פרי – אותה הצעת חוק של ועדת השרים לשוויון בנטל שאישורה עורר משבר קואליציוני קטן וסערה תקשורתית גדולה בסוף מאי השנה. אבל עדיין, השפעתו של מהלך כזה על מעמדן של הנשים החרדיות, על מצבן ועל עתידן נעדרת לחלוטין, נכון לעכשיו, מהמשוואה הישראלית הרווחת.

 

לא שמי מהמרואיינות לכתבה סבורה שגיוס מהיר ומסיבי של בחורי ישיבה בארבע השנים הקרובות, כפי שמתווה הצעת החוק, ייצא בכלל אל הפועל. "זה כאילו היינו מדברות עכשיו על מה יקרה אם נגלה אנשים על המאדים", מבהירה רוני שוב, אשת תקשורת חרדית מתל אביב ועד לא מזמן עורכת מוסף הנשים של המגזין החרדי "בקהילה" כשאני שואלת להערכתה על ההשלכות הצפויות אם יתממש המתווה. 

 
שיח ציני

אבל גם אם גיוס גורף של גברים חרדים הוא היפותטי בלבד, הרי שהדיון בהשלכותיו קונקרטי. הן כי הוא מלמד על מצבן של הנשים החרדיות בישראל של היום והן משום שהטלטלה העוברת על המגזר החרדי מעצם ההחלטה הממשלתית על הגיוס יכולה להשפיע על ציבור הנשים בתוכו עוד לפני שיגויס בחור ישיבה אחד. 

 

 

שוב מציינת, בנוגע לשיח הישראלי הכללי, ש"מה שבאמת מה לא סופרים, ואותי זה מאוד מכעיס, זה שכשמדברים על חרדים שלא עובדים, מתייחסים  תמיד לצד הגברי. אני אומרת: למה? תסתכלו גם על הצד הנשי. נכון שהגברים עובדים פחות, בשיעור של כמחצית מהגברים הלא חרדים. אבל נשים חרדיות עובדות, ועובדות קשה. אני חושבת שכשחברה מעלה את הדרת הנשים החרדית על נס וסונטת בנו על זה, אבל פתאום, כשזה נוח לה, הנתונים האלו על עבודת נשים מתאדים ולא סופרים אותם, אז בעצם יש כאן איזה משחק: שכשנוח, מציינים את הנתונים ומדבר עליהם, ואיפה שלא, אז לא".

 

מרלין וניג. ההתפתחות תיעצר היום, אומרת מרלין וניג, הגברים החרדים, הן הלומדים והן העובדים, משתתפים בסדר היום הביתי: מכינים את הילדים לגנים ולבתי הספר, אוספים אותם משם. גיוסם, להערכתה, יצמצם את האפשרות של הנשים, שהן כעת המפרנסות העיקריות במשק הבית החרדי, לצאת לעבוד "ויקטין את האפשרות שלהן להתפתחות ולעצמאות. צריך גם להבין – חייל לא מביא משכורת אמיתית הביתה. זה לא שהיא תוכל להביא עוזרת ולצאת ולהתפתח. זה לא מה שיקרה. אחד מבני הזוג יהיה חייב למסירות יותר טוטלית, וזו תהיה האישה". 

 

וניג מציינת גם שגיוס גורף של הגברים החרדים והכנסתם לסביבה כה זרה להם ייצור קרע זהותי בין בני הזוג במשפחה החרדית ויגרום בכך לפגיעה נוספת באישה החרדית. "אותה לא מגייסים לצה"ל", היא אומרת, "היא לא עוברת את אותו כור היתוך שהוא הולך לעבור. אז ייווצר כאן סוג של נתק שקשה מאוד להתגבר עליו". 

 

לפרק את הקשר הגורדי

ד"ר לי כהנר, מהמכללה האקדמית לחינוך "אורנים", היא גיאוגרפית חברתית המתמחה בתחום האוכלוסייה החרדית בישראל. "גיוס בחורי הישיבות לצה"ל", היא אומרת, "יהיה למעשה הכתבה של מודל חברתי חדש לחברה החרדית בכלל, ולנשים בה בפרט, שכן השלכותיו נוגעות גם לתעסוקת הנשים, להשכלתן ולמעמדן". לדבריה, קיים 'קשר גורדי' בין מעמדה, תעסוקתה והשכלתה של האישה החרדית ובין יכולתה להשתדך בשידוך 'ראוי'. היום, היא מפרטת, הן בתוך מערכות החינוך החרדיות לבנות והן בשיח הציבורי ברחוב החרדי, המסר המועבר לצעירה החרדית הוא כי האידאל הוא להתחתן עם תלמיד חכם, והמוטיב המוביל הוא של 'את תמצאי עבודה המשלבת הן פרנסה ראויה והן טיפול מלא בבית, וזאת כדי שבעלך יוכל לשבת וללמוד'. מבחינתה של הבחורה החרדית הנישואין לתלמיד ישיבה והיכולת לפרנס אותו הם, לדבריה, הגשמת ייעוד, ואין לדעת מה יקרה אם אל תוך מערכת מורכבת זו – מחד 'התפתחי באופן שישפר את פרנסתך וגמישותך' ומאידך 'הצלחתו של בעלך היא ייעודך '– תיכנס גם סוגיית הגיוס לצה"ל. " מרלין וניג מציינת שגיוס הגברים החרדים ייצור קרע זהותי בין בני הזוג ויגרום בכך לפגיעה נוספת באישה החרדית. 'אותה לא מגייסים לצה"ל', היא אומרת, 'היא לא עוברת את אותו כור היתוך שהוא הולך לעבור. ייווצר כאן נתק שקשה להתגבר עליו' "

 

 "זו שאלה, גם אם היא היפותטית, שתלויה בהמון משתנים, למשל, גיל הגיוס של הגברים. אבל אם לא ישתנה אלמנט השידוך, ההגשמה האידיאולוגית של נישואין לתלמיד ישיבה כייעוד, יכול להתרחש שבר. יעלו שאלות של מהו המודל החדש לגבר ששואפים לשאת, לאיזה מודל חיקוי לחנך את הילדים. איך זה ישפיע על גיל הנישואין, שכרגע נמצא בעלייה הן אצל גברים והן אצל נשים. וכמובן, עניין התעסוקה וההשכלה. כרגע, גם אם האישה מביאה את הכסף, הגבר מחזיק את הכוח במשפחה".

 

 

 "זה בהחלט יכול לקרות. הוא יחזור בתשע בערב מהעבודה, ומי יישאר עם הילדים? מבחינת הנשים הילדים במקום הראשון. אז אולי באמת יכול לקרות כאן 'הפוך על הפוך'. אבל יש תחום שבו סביר להניח שכניסת הגברים תגרום לנסיגה, וזה שיעור הפריון. כי כשההשכלה גבוהה יותר, ושני בני הזוג עובדים, מספר הילדים בדרך כלל יורד".