למקומות, היכון

שלישי
מה יש לך, אתה? ישר משווה, ישר בודק אם אתה טוב יותר, מהיר יותר, זוכה ליותר מחמאות, חיוכים, הישגים. תמיד מעל או מתחת, לעולם לא ליד. תמיד דרוך.

רביעי
הנפש האנושית מגיבה אל מה שמתרחש סביבה באחת משתי דרכים, תחרותיות והערצה. האם אנחנו מוצאים בתוכנו את העוז לחלום, לרצות יותר, לזנק אל מעבר למה שמונח לפנינו? או שאנחנו מתבוננים בהתרחשות באפס מעשה וממתינים לראות מה יקרה אחרי הפרסומות?

חמישי
תחרות משורש ח.ר.י
הערצה משורש ע.ר.צ
זו יוצרת חרון
זו יוצרת עריצות
זו מגדילה
וזו מקטינה

שישי
"כל העדה כולם קדושים" טוען קורח "ומדוע תתנשאו על קהל אדני?".
אל תאמינו לו. מבעד לטענה ההיפית-אנרכיסטית הזאת גלוי להכמיר הרצון לשלוט במקום משה. תמיד יהיה תירוץ שיחפה על השאפתנות חסרת המעצורים, אבל בשורש הכל עומד האינסטינקט האנושי, שיודע שהוא יכול לעשות את זה יותר טוב. וטוב שכך.

שביעי
טוב שכך.
טוב שאנחנו מתבוננים במחלות ובאסונות טבע כמתחרים - ולא כמעריצים. טוב שאנו מתייחסים אל חידושים מדעיים כמתחרים. טוב שאנחנו בוחנים את המנהיגים שלנו כמתחרים, חס ושלום לא כמעריצים.

מפטיר
"ובני קורח לא מתו"
(במדבר רבא)