אורח החיים של האנושות עבר תהפוכות ושינויים רבים מאז שניתנה התורה שבכתב ומאז שנחתמה הגמרא, ועל כן ניתן לחשוב שבניגוד למסרים הנצחיים בתחומי הדת והמוסר, ההוראות והעקרונות במקורות עתיקים אלו בתחומים גשמיים כמו כלכלה כבר התיישנו ואינם שייכים לסוגיות העולות בחיים המודרניים. אך חשיבה כזו אינה מדויקת כלל - למרות השינויים בסביבה הטכנולוגית, ברמת החיים ובהתנהלות הפיננסית, במקורות היהודיים העתיקים יש הרבה מסרים כלכליים ועסקיים הנוגעים במישרין לחיי היומיום שלנו.
 |
| שינויים מרחיקי לכת בטכנולוגיה הפיננסית (פלאש90) |
החלק השני של הלימוד יתמקד באדמה כנכס המשמש בטוחה להלוואות - נעמיק בהסדר הפרוזבול ובתפקיד של הקרקע כערובה לחוב הציבורי העלול להיווצר כתוצאה מהסדר זה, ונתרכז בכמה סוגיות של הדיון התלמודי בנושא הפרוזבול, המזכירות בעיות שכיכבו במשבר הפיננסי העולמי בעת האחרונה.
ככלל, ניתן לראות כי בצד השינויים מרחיקי הלכת בטכנולוגיה הפיננסית ובממדים הכספיים של העסקאות, יש סוגיות מוסדיות ומשפטיות רבות בתחום הפיננסי שכמעט ולא השתנו במהלך הדורות, למשל, קביעת הזכויות בנכסים משועבדים במקרה של חדלות פירעון וההתמודדות המתח בין הצורך לחדשנות פיננסית מול הצורך לשמור על יציבות המערכת - בתקופת התלמוד שימש הנדל"ן עוגן ליציבות הפיננסית, אך גם בימינו תפקיד זה של הנדל"ן עדיין קיים בהרבה מדינות מתפתחות; במדינות מפותחות אין המצב כך, אך הרבה מן העקרונות הנדרשים לשימור היציבות הפיננסית נכונים גם בסביבה החדשה. נראה שבתקופה העתיקה, כמו היום, המציאות העסקית חייבה גמישות ביישום החקיקה העסקית וחכמי התלמוד ידעו "לזרום" עם מציאות זו, למשל, תוך הקלה מסוימת בדרישות החיתום. אך נראה שחכמי התלמוד ידעו גם להציב קווים אדומים הנחוצים לשמירה על היציבות הפיננסית, ובהקשר זה שיחק הנדל"ן תפקיד מרכזי. ובתרגום חופשי מצרפתית: ככל שהדברים משתנים יותר, כך הם נוטים להישאר אותו דבר.
ד"ר עקיבא אופנבכר ישוחח על הנושא במסגרת תיקון שבועות בבית אבי חי שייערך ביום שלישי ה- 7.6 בשעה 23:00
לדיון ותגובות היכנסו לדף הפייסבוק של בית אבי חי
