איך אומרים דינוזאורים בעברית?בפרק הראשון מוצגת הבעיה. ירון לונדון נוסע עם נכדיו לטקס בביתו ההיסטורי של אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית, ובדרך הוא בוחן את שפתם; מאידך, הוא מגלה במפגש עם חסידי נטורי קרתא, שדחו לחלוטין את השימוש בשפת הקודש ואת חידוש השפה ה
ז'אנר: דוקומנטרי | ישראל 2009 | 30 דקות | בימוי : דני סירקין | הפקה: שולה שפיגל ודנה עדן
הופק בשיתוף עם ערוץ 10 , YES DOCO וקרן אבי חי
תקציר:
הסדרה עוסקת במצבה של השפה העברית, מקומה בחיינו ובשינויים החלים בה.
ירון לונדון, קריין ברדיו הממלכתי לשעבר, איש טלוויזיה אשר השפה העברית היא בנפשו והוא חרד לגורלה, יוצא לבדוק מה מצבה, מה קרה לה במשך השנים והאם יש סיכוי שתשוב להיות נכונה ותקנית יותר, כפי שדוברה בעבר.
העברית היא שפה עתיקת יומין, ובה נכתב התנ"ך. רבים מאיתנו, חילונים כדתיים, מרגישים אליה זיקה חזקה, אם כשפת קודש ואם כשפה לאומית הנמצאת ביסוד התרבות העברית. לונדון נפגש עם דמויות שונות שהשימוש בעברית הוא במרכז פעילותן (סופרים, משוררים, זמרים), ועם "עמך ישראל" (תלמידי תיכון, אנשים ברחוב ובשוק). הוא בודק האם מצבה הירוד של העברית כיום הוא הידרדרות מדאיגה או התפתחות נורמלית; האם השפה העברית היא שפה אחת או שהיא הכלאה של שפות שונות; כיצד משפיעה השפה האנגלית על העברית; כיצד משפיעה "מכבסת המילים" הפוליטית על השפה; וכיצד אנו בוחרים שמות לילדינו.
בפרק הראשון מוצגת הבעיה. ירון לונדון נוסע עם נכדיו לטקס בביתו ההיסטורי של אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית, ובדרך הוא בוחן את שפתם; מאידך, הוא מגלה במפגש עם חסידי נטורי קרתא, שדחו לחלוטין את השימוש בשפת הקודש ואת חידוש השפה העברית, שאף הם נאלצים – בדיעבד - להשתמש בשפה העברית והם שולטים בה למרות הכול. לונדון עומד על המתח בין שפת הקודש לשפת החול, בין יהודים שומרי מצוות ומסורת ליהודים ציוניים, שהשפה העברית עתיקה בעיניהם יותר מהדת, מפני שהיא מייצגת את העבריות הקדומה.
לונדון משתתף בשיעור תנ"ך בתיכון ממלכתי, ומגלה בקרב התלמידים בורות מדהימה בהכרת שפת התנ"ך ובהבנתה. הסופר מאיר שלו, חובב תנ"ך בעצמו, מרגיע אותו ואומר שאנו נמצאים היום בדור ביניים מיוחד שיש בו עדיין השפעות מהשפה העברית ה"קדומה" אך היא הולכת ומתפתחת. לונדון דווקא חושב שהשפה מתדרדרת מאוד.
הוא נפגש עם עמיתו לעבודה, קריין החדשות הוותיק דן כנר, המקפיד על הגייה מדויקת, ומאמין שאסור לשנות את השפה הגבוהה ו"להוריד אותה לעם", גם אם זו לא הדעה המקובלת היום. במקביל, הוא נפגש עם אברי גלעד וג'קי לוי, מגישי תכנית הרדיו 'המילה האחרונה', המנסים להמציא, ברוח צעירה ורעננה, מילים חדשות בעברית לדברים שאין להם עדיין שם (למשל החידוש שְׁנֶקֶל = שני שקלים).
בתחנה הבאה מבקר לונדון באקדמיה ללשון עברית, ומגלה שגם היא מחפשת תדיר את דרך האמצע בין שמירת העברית היפה והתקנית לבין שירות צורכי העם ומציאת מילים שיתקבלו בשפה.
דווקא לבסוף, כשלונדון מבקר בגן הילדים של נכדתו, הוא זוכה למשב קל של אופטימיות, כאשר הוא מגלה כי דווקא בפי הפעוטות העברית התקנית עדיין חיה קיימת, והיא יפה ותמימה.