הסדרה "עשרת הדברות" בוחנת את עשרת החוקים הבסיסיים ביותר של הדת היהודית ואת משמעותם העמוקה לחיינו, דרך חייו האישיים של רונאל פישר וחייהן של דמויות שונות שהוא פוגש. פישר פותח דיון מחודש, אישי ופילוסופי, בערכי העולם היהודי ומתמקד בכל פרק בסיפור אישי מסוים.
ז'אנר: דוקומנטרי | ישראל 2005 | 40 דקות | עברית | בימוי: יורם זק
תקציר:
הסדרה 'עשרת הדיברות' בוחנת את עשרת החוקים הבסיסיים ביותר של הדת היהודית ואת משמעותם העמוקה לחיינו, דרך חייו האישיים של רונאל פישר וחייהן של דמויות שונות שהוא פוגש. פישר פותח דיון מחודש, אישי ופילוסופי, בערכי העולם היהודי ומתמקד בכל פרק בסיפור אישי מסוים המתאים לדיבר, ובשיחה עליו עם הפסיכולוגית איריס רייצס. רייצס מנתחת איתו את האירועים ומנסה להבין מהיכן נובעות תפיסות העולם שלו ושל המשתתפים.
פישר מצליח להגיע לרגעים של אינטימיות וגילוי לב פשוט ועמוק המעורר הזדהות מיידית. אישיותו המיוחדת מקרינה על אופי התכנית - עורך דין, עיתונאי, מפורסם – ומגמגם כבד. נושא הגמגום מעסיק מאוד את פישר וקשה להתעלם מההקבלה לדמותו של משה רבנו שקיבל את עשרת הדיברות והיה כבד פה וכבד לשון...
הדיבר התשיעי "לא תענה ברעך עד שקר" מתפרש בסדרה כהתחזות, ובהקשר זה נבחנת תופעת ההתחזות באינטרנט.
גילי דר ניסתה במשך שנים להיכנס להיריון ללא הצלחה. היא הקימה באינטרנט פורום בשם "מנסים להרות" לנשים במצבה, ואכן רבות מצאו נחמה ותמיכה באתר החדש. אחת הנשים בפורום, מאבי (שם בדוי), סיפרה שאיבדה את העובר בעקבות תאונה. חברות הפורום ליוו אותה בהיריון נוסף – היריון של תאומות - והפכו לחברותיה הווירטואליות. הן אפילו זכו לקבל ממנה פעמים רבות תמיכה ובמשך הזמן גם בעלה של מאבי הצטרף לפורום.
לאחר תשעה חודשי היריון עדכנה מאבי את חברותיה לפורום שהיא נוסעת ללדת בבית חולים. כל חברותיה בפורום התרגשו ואיחלו לה הצלחה. באותו היום התקבלה הודעה בפורום מבעלה של מאבי שבו הוא מספר כי מאבי איבדה גם את התאומות - הן נולדו ללא דופק וכל ניסיונות ההחייאה עלו בתוהו. כל משתתפות הפורום חשו אובדן נורא, כאב והלם. מן הסתם הן השליכו את המקרה הטרגי על עצמן. אלא שרגשות אלה התחלפו במהרה בתחושות כעס, עלבון, בגידה ותדהמה, כאשר גילי פרסמה בפורום את ההודעה הבאה: 'כמו שזה נראה כרגע, ולאחר בדיקות רבות ומקיפות מול גורמים שונים, סיפורה של מאבי לא היה... אין לי מילים לתאר את עוגמת הנפש שעברנו כולנו ואת הפגיעה הנוראה באמון של כולנו'.
הפרק בנוי כך שגם הצופים חשים מרומים מהתרמית. מנהלת הפורום גילי דר מתארת את הסיפור בדרך הממחישה את ההתפתחות הדרמטית בשילוב הקראת קטעים שנכתבו בפורום המומחזים על ידי שחקנית. נראה כי הבמאי רצה ליצור גם בקרב הצופים משבר אמון, ויצר במכוון מניפולציה.
כשהאמון שאדם נותן באחר נפגע, הוא חש לא רק עלבון, אלא ערעור של כל עולמו. לפתע הכול צריך בדיקה ופענוח מחודשים. כשקרקע האמון נשמטת, התחושה היא של נפילה ויש צורך להשיב את האמון. אך בגלל הצורך האנושי שלנו להאמין באחר אנו חוזרים לכך די מהר.