הסדרה "עשרת הדברות" בוחנת את עשרת החוקים הבסיסיים ביותר של הדת היהודית ואת משמעותם העמוקה לחיינו, דרך חייו האישיים של רונאל פישר וחייהן של דמויות שונות שהוא פוגש. פישר פותח דיון מחודש, אישי ופילוסופי, בערכי העולם היהודי ומתמקד בכל פרק בסיפור אישי מסוים.
ז'אנר: דוקומנטרי | ישראל 2005 | 40 דקות | עברית | בימוי: יורם זק
תקציר:
הסדרה 'עשרת הדיברות' בוחנת את עשרת החוקים הבסיסיים ביותר של הדת היהודית ואת משמעותם העמוקה לחיינו, דרך חייו האישיים של רונאל פישר וחייהן של דמויות שונות שהוא פוגש. פישר פותח דיון מחודש, אישי ופילוסופי, בערכי העולם היהודי ומתמקד בכל פרק בסיפור אישי מסוים המתאים לדיבר, ובשיחה עליו עם הפסיכולוגית איריס רייצס. רייצס מנתחת איתו את האירועים ומנסה להבין מהיכן נובעות תפיסות העולם שלו ושל המשתתפים.
פישר מצליח להגיע לרגעים של אינטימיות וגילוי לב פשוט ועמוק המעורר הזדהות מיידית. אישיותו המיוחדת מקרינה על אופי התכנית - עורך דין, עיתונאי, מפורסם – ומגמגם כבד. נושא הגמגום מעסיק מאוד את פישר וקשה להתעלם מההקבלה לדמותו של משה רבנו שקיבל את עשרת הדיברות והיה כבד פה וכבד לשון...
הדיבר השני "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה" ביסס יחס מסויג מאוד של התרבות היהודית כלפי הוויזואלי והחזותי. היהדות מקדשת את המילה הכתובה וממעטת להשתמש – לעומת דתות אחרות - בקישוטים ואיורים של חפצי קודש.
פישר מפרש את עגל הזהב המודרני שאליו אנו סוגדים, ככסף, כוח וכבוד. הוא מכה על חטא שגם הוא נמצא כל חייו במרוץ אחר הכסף, למרות שהוא יודע שזה לא יביא לו את האושר. אף שהוא מודע לכך, הוא ממשיך לרדוף אחר הכסף והכבוד ולא משנה את דרכו. הוא טוען שהרדיפה אחר הכסף מופנמת אצלו מילדות, כי הוא זוכר כיצד הוריו העריכו והעריצו אנשים שהצליחו והתעשרו, וגם הוא רוצה לזכות בהערכתם ולהוכיח לכולם שהוא יכול להצליח.
בפרק זה הוא פוגש את רוברטו בן-שושן, בעל סוכנות דוגמנים, זמרים ושחקנים המגלה כישרונות צעירים ומצעיד אותם אל התהילה הנכספת. רונאל מאשים את רוברטו שהוא 'מוכר' לבנות צעירות מאוד חלום שקרי, משלה אותן ומוליך אותן שולל, כי בסופו של דבר, גם הוא יודע שזה לא יביא להן את האושר. רוברטו מתווכח עמו ומתפאר כי בזכותו זכו אגם רודברג ומאיה בוסקילה בתהילה. רונאל מתלווה למעריצה של מאיה, נערה בת 16 שמחכה לה בפתח ביתה, קונָה לה מתנות ומגיעה לכל ההופעות שלה. הוא מבין גם את ההערצה כסוג של פולחן אלילי. אם כבר, אז מודל ההערצה הרצוי בעיניו הוא של משורר או פוליטיקאי.