לכולם מגיע להבין את התלמוד

05.11.10

45 שנה שקד הרב עדין אבן-ישראל על מפעל חייו: פירוש עדכני ונגיש לתלמוד הבבלי. כעת, כשהוא יוצא לאור, ממהר הרב לפרויקט חדש עם מטרה ברורה: להפוך את הכתבים העתיקים לנחלת הכלל

הרב עדין אבן-ישראל יושב במשרדו בירושלים, אוחז מקטרת ומפריח עשן להנאתו. למרות שהוא בן 73 ומאחורי 45 שנות יצירה פוריות, פרישה כלל אינה עומדת על הפרק. בעוד כמה ימים יצוין ברחבי העולם סיום מפעלו הגדול ביותר: פירושו המקיף לתלמוד הבבלי, הכולל פירוש נרחב ומבואר, עימוד חדש, מנוקד ומפוסק, פרשנויות והשוואות למקורות תורניים נוספים, רקע היסטורי, בלשנות, זואולוגיה ואסטרונומיה - והכל בשפה ברורה ועכשווית. הפרויקט, שאותו החל הרב בגיל 27, כמעט בלתי נתפש בשל היקפו.  

 

מגזין "טיים" האמריקאי הגדיר את הרב אבן-ישראל "אחד האינטלקטואלים הגדולים של המילניום", ויהודים מכל הזרמים הכתירו אותו "הפרשן התלמודי הגדול של ימינו". אחרים מאשימים את הרב בזילות הלימוד. לטענתם, הפירוש החדש מאכיל את הלומד בכפית, מה שנוטל את העמל שיש בלימוד והופך את התלמוד לנחלת הכלל. עוד טוענים נגדו כי השימוש שעשה הרב בכלים מדעיים לפרשנות אינו יכול להוות אסמכתא, במיוחד כשהוא גובר על הפרשנות המסורתית. אך אלה וגם אלה מסכימים כי למפעלו של הרב אין אח ורע.

הרב נולד ב-1937 ונשא את שם המשפחה שטיינזלץ. שנים אחר כך, הוא עיברת את שם המשפחה בעקבות עצה שקיבל מהרבי מלובביץ'. אביו, אברהם שטיינזלץ, היה קומוניסט מושבע ולוחם בלח"י, ובסוף שנות ה-30 אף נלחם לצד הרפובליקנים במלחמת האזרחים בספרד. למרות שלא היה אדם דתי, הוא היה קרוב מאוד לדת, ושידל את בנו ללמוד יהדות. כך נשבה הרב אבן-ישראל בקסמי היהדות, ולימים הבין את החובה להפיץ אותה בעולם. הרב הספיק ללמוד מתמטיקה ופיזיקה ולנהל בית ספר, אך עם הזמן זנח את עיסוקיו ובגיל 27 התמסר כולו לפירוש הגמרא – שמו העממי של התלמוד.

באותם ימים היה התלמוד נחלתם הבלעדית של דתיים, שהיו מסוגלים לפענח את הסוגיות רק אחרי שנים של לימוד בבית המדרש. התלמוד לא היה נגיש לקהל הרחב, במיוחד מפני שלא היה בנמצא פירוש מתאים בשפה מדוברת. הרב הבין את גודל האחריות ופעל להנגשת התלמוד לכלל העם. "הגמרא היא התחביב שלי", הוא מסביר. "לא תיכננתי להעביר את כל חיי בתוך זה, ובהתחלה חשבתי שאעסוק גם בדברים אחרים, אבל זה בלע אותי יותר ויותר".

להפוך תחביב למקצוע הוא חלומם של רבים.
"אני יודע. מהבחינה הזאת אני צריך להגיד שאני מאושר. כן, אני מאושר שאני מתעסק בתחביב שלי".

במשרדו, השוכן במרכז שטיינזלץ, בניין נאה בשכונת נחלאות שבו נמצאים בית מדרש, מרכז הרצאות והוצאת ספרים, נראה הרב רגוע ושליו. הוא לוקח עוד שאיפה מהמקטרת ומזהיר כי יש לשאול אותו רק "שאלות חכמות" משום שהתעייף כבר משאלות שאינן כאלה, ומפטיר כדרך אגב שיש נושאים רבים שאינם קשורים ישירות לפירוש התלמוד, שישמח לדבר עליהם.  

אם כך, בוא נתחיל בתחביב. אתה עדיין משחק שחמט?
"לא מספיק טוב ולא שיחקתי כבר שנים. היה לי פעם פרטנר למשחק בהתכתבות, לכל מכתב שהחלפנו היינו מוסיפים מהלך, אבל בעיצומו של המשחק הוא נפטר. יכולתי לעשות לו מט סנדלרים, אבל אז המשחק היה נגמר תוך שלושה מהלכים. הוא היה הפרטנר האחרון שלי, ומאז לא שיחקתי.

"פעם מישהו הביא לי מחשב קטן שיודע גם לשחק שחמט. המחשב שיחק מצוין והייתי מפסיד. עם הזמן גיליתי שכדי לנצח אותו צריך לשחק נגדו באופן לא שגרתי. אם אתה עושה מהלכים שגרתיים, הוא משחק אתך בדרך הזו וכמובן מנצח. כשאתה מבלבל אותו עם מהלכים תמוהים הוא לא מגיב בצורה נורמלית ונוטה להפסיד".

עם הספר הוא עם המלחמה
"אם מסתכלים על ההיסטוריה של העם היהודי, רואים דברים מוזרים מאוד", אומר הרב. "מאז שהיהודים נכנסו לארץ ישראל הם כל הזמן נלחמים, והם בסך הכל לא רעים בזה. זה לא כל כך ידוע, אבל המקצוע העיקרי של עם ישראל דווקא לא היה ביזנס. מסחר היה מקצוע של כנענים ושל עמים אחרים שישבו בסביבה. יהודים התעסקו בשני דברים עיקריים: חקלאות ושכירי חרב. היישובים היהודיים שנבנו באסיה הקטנה וביוון הם מושבות של חיילים משוחררים. פעם זה היה מקצוע של יהודים".

 
"עם הספר הוא ביטוי מוסלמי". הרב שטיינזלץ

אם כך, למה זה לא מוזכר במקורות שלנו?
"מכיוון שזה לא היה חלק מהעניין. למרות שיהודים נלחמו כל הזמן, לא נראה שהם אהבו מלחמה. בניגוד לכתבים היווניים המפארים את המלחמה, את הבגדים, את החרבות ואת תיאורי הקרבות, היהודים לא פיארו את זה. אצל היוונים היה כבוד להיות חייל. היהודים נלחמו כי כך היה צריך, והם לא חשבו שיש בזה משהו מפואר. בתקופת בית ראשון היה להם סעיף בחוזה שהם לא נלחמים בשבת אלא לשם הגנה עצמית".

אז איך עם לוחם זוכה לבסוף לכינוי "עם הספר"?
"עם הספר הוא מושג יפה, אבל יש לי סנסציה בשבילך: מי קרא לנו עם הספר? אנחנו לא קראנו כך לעצמנו. 'עם הספר' הוא ביטוי מוסלמי כלפי עמים מונותאיסטיים שיש להם ספר קדוש, ובמקרה הזה 'עם הספר' כולל אותנו ואת הנוצרים. האבחנה הזאת נועדה להבדיל אותנו מהעמים הפגאניים שאין להם דת מסודרת שמעוגנת בספר אחד. זאת הכוונה ב'עם הספר'. העובדה שאנחנו לקחנו את זה בתור תואר כבוד זה דבר אחד, אבל הנוצרים הם עם הספר בדיוק כמונו, כולל אלה שכלל לא יודעים קרוא וכתוב".

בסוף תקופת בית שני נכתבה פרשנות ראשונה לדברי התנ"ך, שקיבל כבר אז מעמד של ספר חוקים מקודש. חכמי התקופה החלו להעלות על הכתב פרשנויות שונות לגבי משמעויות הלכתיות בתנ"ך מתוך חשש שהתורה תתפרש באופנים שונים וכדי לענות על הצורך בספר שיסביר את דברי התנ"ך. כך נוצרה המשנה, חיבור המכיל 63 כרכים – או בשמם המסורתי, מסכתות - המהווה פרשנות הלכתית לדברי התורה.

לאחר חורבן הבית עבר המרכז היהודי לבבל, והיישוב בארץ ישראל התחיל להידלדל תחת האימפריה הרומית שאימצה את הנצרות והחלה לרדוף את היהודים. באותה תקופה, המאות השלישית עד החמישית לספירה, נערכו שני חיבורים מרכזיים המפרשים את המשנה, בדיוק מאותה סיבה שהמשנה נכתבה על התורה: התלמוד הבבלי, התלמוד המקובל בימינו, והתלמוד הירושלמי, שנערך בחופזה ולא זכה לקבל את המעמד שלו זכה התלמוד הבבלי.

לאחר חורבנה של בבל, עבר המרכז היהודי לצפון אפריקה, ומשם לספרד ולארצות אשכנז. היהודים לקחו עמם את התלמוד הבבלי לכל מושבותיהם והמשיכו לדון בו ולפרש אותו. בעקבות כך הוא זכה למעמד של ספר מרכזי ביותר ביהדות, הן כספר הלכות והן כספר אגדות. עם השנים החולפות נשכחו המסורות והשתנו, והתעוררו מחלוקות חדשות לגבי הפרשנות המדויקת של התלמוד. בתקופות שונות קמו מפרשים ותלמידי חכמים אשר ביארו את התלמוד כך שיתאים לצורכי העם והתקופה. כך נהגו הפרשנים הקלאסיים דוגמת רש"י והרמב"ם, ולאחר מכן חכמי ספרד ואשכנז, ראשונים ואחרונים. כך כל דור בהתאם לצרכיו, לשפתו ולהשקפותיו.

בדורנו, מפעל חייו של הרב שטיינזלץ דואג להנגיש את התלמוד לכל אדם המעוניין ללמוד אותו. כעת, כשהפרשנים הקלאסיים מעט קשים להבנה, פירושו של הרב מתאים ללומד בן זמננו, וכל אחד יכול להבין את דברי התלמוד ללא קושי. 

מדוע לדעתך מופנית כלפי הפירוש ביקורת רבה?
"מאשימים אותי שאני מנסה להוריד את לימוד הגמרא. אני עושה בדיוק את ההיפך. לימוד הגמרא זה לא לפענח את הכתוב, כפי שרבים טוענים. טעות לחשוב שגמרא לומדים מתוך יגיעה, כי לפי ההיגיון הזה צריך לשמור את הגמרא בכתבי יד, ורצוי משובשים, כדי להקשות על הלומד. אולי פעם התלמוד לא היה נגיש לכולם. כיום, בעידן הדפוס, יש לכל אחד את היכולת להשכיל. מה שאני מנסה לעשות - ואני עושה את זה בעדינות - זה להסביר את מהלך הדברים בתלמוד, להקל על הלומד, שיבין גם מה פירוש המילים תיובתא ותא שמע, אבל גם להראות לו איך עובד ההיגיון מאחורי הסוגיות. התורה ליוותה את העם היהודי, בהמשך עשו זאת המשנה והגמרא, וכן הלאה - ובשום מקום לא מוזכר שיש אצלנו כת של יודעים וכת של בורים. כולם צריכים לדעת. המטרה שלי היא ליידע".

עם תום המפעל אפשר היה לצפות כי הרב יצא לחופשה, אך הוא בשלו - העבודה עוד רבה ויש לפרש גם את התנ"ך באופן מקיף. תוכנית זו קורמת עור וגידים בדמות שיעור יומי שהרב מעביר באתר האינטרנט שלו. כשיושלמו שיעורים אלה ייצא לאור פירוש חדש לתנ”ך. בימים אלה, תחת ניצוחו של הרב, עובד צוות שלם של רבנים, חוקרים, דקדקנים ותלמידי חכמים על פירוש חדש למשנה. שני הפרויקטים האלה צפויים לצאת לאור בעוד כארבע שנים. "ייקח לי בערך 170 שנה לסיים את הכל ואז כנראה אצא לפנסיה", הוא אומר בחיוך. "סוף סוף אשתי תראה אותי ואני אוכל לטפל בגינה". 

עוד על אירועי חתימת הפירוש של הרב שטיינזלץ 
כתב: שי פיאטיגורסקי
לתגובות: 
editor@bac.org.il

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי