אפרים מגיע לתובנה שהרצח משתלם. הוא מרגיש שהוא 'מנקה את הזבל' מהרחובות. מושקה חושב שהמעשים של אפרים לא ראויים ומתחלחל מכך שאפרים בחר בדרך זו, אבל אפרים מסביר למושק'ה שהמדינה מלאה נבלות ומישהו צריך לנקות את הזבל. הוא נלחם נגד השכנה שממררת את חייו, נגד הערסי
ז'אנר: סדרת דרמה | ישראל 2010 | 47 דקות | בימוי: דרור סבו
תסריט: דפנה לוין | הפקה: MY טי.וי, לי ירדני ואבירם בוכריס
תקציר:
הסדרה עוסקת בכאב של דור הפלמ"ח, אנשי ערכים שמסרו עצמם על הארץ, וייאושם לנוכח הציניות והריקנות של ישראל היום - נוער החושב רק על טובתו הפרטית ומקבל את מדינת ישראל כמובן מאליו. הסדרה עוסקת בכאב ההזדקנות.
סיפור המסגרת: שני חברים קשישים, שבצעירותם לחמו בפלמ"ח ובזקנותם הם מלאי זעם על הדור הצעיר, החוצפן והאגואיסטי במדינה שלמענה לחמו, יוצאים למסע רציחות של צעירים בתל אביב. הסדרה מבוססת על ספרו של יורם קניוק 'עיטים ונבלות'.
אפרים מגיע לתובנה שהרצח משתלם. הוא מרגיש שהוא 'מנקה את הזבל' מהרחובות.
תחילה הוא רוצח את השכנה שמפריעה לו לישון בלילות ומציקה לו בכיבוי החשמל בביתו. הוא תופס אותה בשעת מעשה, מכה בה בתאורת החירום שבידו וזורק את גופתה בפיר הזבל של חדר המדרגות המשותף. לאחר הרצח הוא שלו ונינוח, ונכנס להתקלח.
מושקה חושב שהמעשים של אפרים לא ראויים ומתחלחל מכך שאפרים בחר בדרך זו, אבל אפרים מסביר למושק'ה שהמדינה מלאה נבלות ומישהו צריך לנקות את הזבל. הוא נלחם נגד השכנה שממררת את חייו, נגד הערסים שמשתוללים ברחובות, נגד כל מי שמלכלך, מזלזל, דורס הולכי רגל, מוכר לזקנים קרמים שלא עובדים, ונגד כל מי ששכח איך קמה המדינה. רק כשמושק'ה סופג עלבון מאהרן, מאבטח שמשתין לידו ולועג לו שמפאת גילו הוא לא מצליח להשתין, הוא מחליט להצטרף – הוא מתנפל על המאבטח ומטיח את ראשו בקיר, ואפרים יורה בו.
דינה, בתה של תמרה, מחפשת אחר אביה. לפי התמונה שנמצאה בחולות היא מניחה שזה מושק'ה ומגיעה לחנות הוותיקה 'פוטו פירר' שבה פותחה התמונה, כדי לגלות את זהות הבחור לצד אמה. היא מחפשת בין האלבומים הישנים את התמונה, ובמקביל, באותם רגעים בדיוק, רוצחים שני הזקנים שני צעירים שנתקלו בדרכם, הלוא הם אהרן המאבטח ומנהל חנות הצילום שעזר לדינה למצוא את האלבומים.