מושק'ה ואפרים מתלבטים אם להסגיר עצמם למשטרה לאחר הרצח בחוף שרתון. מושק'ה טוען שזה הדבר הראוי לעשותו, ובכל מקרה המשטרה תגיע אליהם. ואפרים טוען שהייתה זו הגנה עצמית ושהמשטרה לא תחשוד בהם כי יושבים שם מטומטמים. הדילמה מתחדדת כשהם פוגשים בתחנת המשטרה זקנה אומ
ז'אנר: סדרת דרמה | ישראל 2010 | 47 דקות | בימוי: דרור סבו
תסריט: דפנה לוין | הפקה: MY טי.וי, לי ירדני ואבירם בוכריס
תקציר:
הסדרה עוסקת בכאב של דור הפלמ"ח, אנשי ערכים שמסרו עצמם על הארץ, וייאושם לנוכח הציניות והריקנות של ישראל היום - נוער החושב רק על טובתו הפרטית ומקבל את מדינת ישראל כמובן מאליו. הסדרה עוסקת בכאב ההזדקנות.
סיפור המסגרת: שני חברים קשישים, שבצעירותם לחמו בפלמ"ח ובזקנותם הם מלאי זעם על הדור הצעיר, החוצפן והאגואיסטי במדינה שלמענה לחמו, יוצאים למסע רציחות של צעירים בתל אביב. הסדרה מבוססת על ספרו של יורם קניוק 'עיטים ונבלות'.
מושק'ה ואפרים מתלבטים אם להסגיר עצמם למשטרה לאחר הרצח בחוף שרתון. מושק'ה טוען שזה הדבר הראוי לעשותו, ובכל מקרה המשטרה תגיע אליהם. ואפרים טוען שהייתה זו הגנה עצמית ושהמשטרה לא תחשוד בהם כי יושבים שם מטומטמים. הדילמה מתחדדת כשהם פוגשים בתחנת המשטרה זקנה אומללה שמגיעה לשם לאחר שהוכתה בידי בחור צעיר. אך כשהם מגלים כי הבחור שדרס את תמרה הזקנה משתחרר, אפרים יוצא מתחנת המשטרה מבלי להסגיר את עצמו ומושק'ה נגרר בעקבותיו. אפרים עוקב אחר הבחור הצעיר ודורס אותו למוות לאחר שזה יורק עליו.
הקשר בין מושק'ה ואפרים לתמרה מתבהר. בימי הפלמ"ח שניהם היו מאוהבים בה וחיזרו אחריה ללא לאות. היא נהנתה לבלות בחברתם וסירבה לבחור באחד מהם.
בסיום הפרק אפרים חוזר לחוף שרתון כדי לחפש תמונה שנפלה לו בעת הרצח - תמונה של מושקה ותמרה. הוא מחפש בחול את התמונה ופתאום מוצא שם את דינה, בתה של תמרה, אוחזת בתמונה.