גיבורת הסרט היא יסמין לוי, בת למשפחה יהודית-ספרדית, שאביה, שנפטר בילדותה, הפך את שימור הלאדינו למפעל חייו. יסמין עצמה היא זמרת לאדינו, ותרבות הלאדינו היא בנפשה. הסרט עוקב מקרוב אחר התלבטויותיה השונות.
ז'אנר: דוקומנטרי | ישראל ספרד 2006 | 50 דקות | עברית | בימוי: רנה פפיש | הפקה: ניצה גונן , גון הפקות
תקציר:
סרט זה מוקדש לתרבות הלאדינו, שפתם הייחודית של יהודי ספרד, טורקיה וארצות הבלקן. הלאדינו התפתחה משפה לתרבות שלמה הכוללת פיוטים, שירים, תיאטרון וכן הווי חיים כגון סיפורים, בדיחות ומאכלים.
השאלות המרכזיות שהסרט מתמודד עמן הן, האם תרבות הלאדינו היא תרבות חיה, גוססת או שמא כבר מתה? האם יש צורך ויכולת להחיות אותה, ובאיזו דרך?
גיבורת הסרט היא יסמין לוי (31), בת למשפחה יהודית-ספרדית, שאביה, שנפטר בילדותה, הפך את שימור הלאדינו למפעל חייו. יסמין עצמה היא זמרת לאדינו, ותרבות הלאדינו היא בנפשה. הסרט עוקב מקרוב אחר התלבטויותיה – האם להמשיך להפיץ את הלאדינו בארץ ובעולם? האם היא תצליח לפרוץ לתודעה הציבורית רק באמצעות שירת הלאדינו המסורתית? ושמא ראוי לשלב בין לאדינו לפלמנקו כדי להחיות את המוזיקה ולמשוך את הקהל הרחב? הסרט מלווה את יסמין בהופעות, בהקלטות, בשיחות עם בני משפחתה ועם אנשים נוספים שהלאדינו יקרה לליבם, כמו הנשיא לשעבר יצחק נבון. דרך מפגשים אלו מתחדדת סכנת השכחה והכחדת התרבות של הלאדינו.
עבור יסמין, זוהי איננה רק בעיה תרבותית אלא גם שאלה אישית ורגשית. שימור הלאדינו הוא שימור מסורת אביה ועמה, וקיום צוואתו הרוחנית של אביה; היא חשה שמוטלת עליה אחריות כבדה. כשהיא עולה על הבמה בספרד, למשל, מול קהל ספרדי עכשווי, היא למעשה משמשת נציגה של יהדות מפוארת ועתיקת יומין. אך מצד שני ברור לה שאילו אביה היה חי, הוא לא היה מעודד את הקריירה שלה כזמרת, מכיוון שתרבות הלאדינו שמרנית מאוד בכל הנוגע לנשים ושירת נשים.
הסרט מזכיר בקצרה את ההיסטוריה של תרבות הלאדינו שצמחה בספרד, ואת כאב מגורשי ספרד.