105 שנה לאחר שנולד, 45 שנה לאחר שמת, נתן אלתרמן רלוונטי מתמיד. מה עושה אותו לפופולרי כל כך בישראל של ימינו? (וזה לא רק שטר חדש של 200 שקל)
|
259 אלף תוצאות עולות בגוגל כשמקלידים "נתן אלתרמן". נתון מרהיב אך לא מפתיע, לאור העובדה שהאיש חי ובועט גם עשורים אחרי לכתו. נדמה שלכל מקום שאליו אנחנו מפנים את המבט, אלתרמן ישנו, חוצה תחומי אמנות, גילים ושכבות אוכלוסייה.
הנה רשימה קצרה ולא מייצגת: הביוגרפיה המקיפה של דן לאור, "אלתרמן / משורר בעירו"; תערוכה שנסבה כולה על היוצר ועל חייו; ספרו של יעקב אורלנד "נתן היה אומר", שבו שירים על אלתרמן, יצא שוב לאור אחרי שנים שבהן לא היה אפשר להשיגו; המרכז להדרכת ספריות הוציא אלבום מהודר ובו תמונות מחייו של האיש; איש ההייטק דוד גוטרזון יצר אתר אינטרנט המוקדש לחייו וליצירתו; פסטיבל "קולה של המילה" של הזירה הבינתחומית ועוד ועוד.
"מבין כל משוררי השירה העברית לדורותיה, אלתרמן, 45 שנה לאחר פטירתו, הוא קרוב
לוודאי גיבור התרבות הישראלית הבולט ביותר", אומר חוקר הספרות פרופ' עוזי שביט, מחבר הספר "לא הכל הבלים והבל – החיים על קו הקץ על פי אלתרמן", "אלתרמן הוא כנראה המשורר הנחקר ביותר כיום, ועדות לכך היא כותרתו של ספר היובל עב הכרס שראה אור לכבוד דן מירון - 'רגע של הולדת' - שלקוחה אף היא משיר של אלתרמן. יתר על כן, ספרי השירה של אלתרמן ממשיכים להידפס שוב ושוב זה עשרות שנים, ובראשם 'כוכבים בחוץ'".
את גדולתו של אלתרמן זיהו עוד בחייו. ראשי ממשלה ושרי ביטחון נהגו להיוועץ בו והתייחסו אל דעותיו ברצינות תהומית. הוא נתפס כפזמונאי החשוב ביותר וכמשורר החשוב ביותר, אם כי לא כמחזאי החשוב ביותר. דבר אחד היה בטוח: למעמדו של אלתרמן כמשורר החשוב מכולם אין אח ורע. הוא המשורר הישראלי היחידי במשך עשרות שנים פעל בעת ובעונה אחת, ברציפות ובמרץ, בשלושה ערוצי שירה מקבילים, ועל פי חלוקתו של שביט: השירה הקנונית הגבוהה, שירי העת והעיתון והפזמונים ושירי הזמר.
אז מה יש בנתן אלתרמן שלא מניח ליוצרים? נכדו של אלתרמן, הזמר והשחקן נתן סלור, טוען שהמגוון הוא תמצית הסוד. "חלק ממהות הפסטיבל המתמשך סביב אלתרמן הוא ההתפרשות שלו לתחומי יצירה רבים", אומר סלור, "השירה הלירית הקנונית, פזמונים שכתב לתיאטרון או לזמרים, 'הטור השביעי' שפרסם ב'דבר', תרגומי המופת לשייקספיר ולמולייר, סיפורי הילדים - אין לזה סוף.
"לפעמים האשימו אותו בכך שהוא משורר חצר, ולפעמים שהוא כותב נגד. לא סתם משתמשים בדברים שכתב. אפשר למצוא בעיתונים כותרות כמו 'פגישה לאין קץ', 'ניגון עתיק', 'עוד חוזר הניגון'. אי אפשר להתעלם מהמגוון האינסופי של יצירתו ומכך שהיא על-זמנית".
יש אינספור פרשנויות ליצירתו. קרה שנתקלת במשהו ושאלת, "השתגעתם"?
"אני אף פעם לא אומר 'השתגעתם'. אני שמח על כל יוזמה. בדרך כלל מדובר בדברים ראויים ויפים, וזה תמיד משמח".
הרווח בין הגבר למילה
הדס עפרת, שעיצב את התערוכה במוזיאון ישראל לפני שנים אחדות, מנסה לפצח את הסוד האלתרמני ועומד על הפער בין הדמות ליצירה: "אלתרמן הציק לי מאוד וניסיתי להבין למה הוא מושך אותי. יש משהו רתום שגובל בפופוליסטיות בתבניות שלו ובמקצב. ובכל זאת, זה לא פזמונאות, אלא משהו יותר עמוק מזה, לעומת הרזון והיובש הגבוהים מאוד שהדהימו אותי בחייו הפרטיים. אין כמעט הקלטות בקולו או דברים שכתובים בידו. זה לא ייאמן. הוא לא השאיר אובייקטים. הספרייה שלו לא מעניינת, שולחן הכתיבה הוא פורמייקה משנות ה-60. האיש רזה לחלוטין בחייו, עני בחייו, ושפתו עשירה ורכה. הפער בין הרזון לעושר והצבעוניות ביכולת לפתח את השפה למשהו חושני לא התקיים בחייו הרזים, הנזיריים והריקים. בסתירה הזאת יש משהו שמגרה אותי. אני מבין שהשירה אצלו היא מפלט. הוא מתחמן את השפה, משחק עם התשוקה. יש סתירה עצומה בין האפל והמואר, הפרטי והחיצוני".
השאלה המתבקשת היא למה הוא משפיע כל כך אם רוב האנשים לא הכירו אותו.
"באיזשהו מקום, אינטואיטיבית, אנחנו לא רק נוהים אחר הסוד. אנחנו מזהים משהו. השפה השירית שלו נהיתה לתבנית לשון שלנו, ולכן כולנו מזדהים איתה מאוד".
"הכול עניין של היצע וביקוש, עם רבדים משתנים", מסביר גיא בירן, שהיה מנהל הפסטיבל "קולה של מילה", "צרכני אלתרמן הם קהל מגוון מאוד, עד כדי כך, שיש כאלה שאוהבים דבר אחד ולא יודעים על קיומו של הדבר האחר. יותר מזה, יש כאלה שאילו היו מכירים דברים אחרים שיצר, היו מתרחקים ממנו - בין שמדובר בסוגיות מדיניות ובין שמדובר בחייו האישיים, כפי שהם באים לידי ביטוי במכתבים ובמחזות שכתב".
יוליה פבזנר, שהשתתפה באותו פסטיבל, הכירה את אלתרמן בעקבות הצעה שקיבלה - לביים אופרה על פי המחזה "פונדק הרוחות". "כשהתחלתי לעבוד באופרה הישראלית, הכרתי את המלחין הנפלא משה זורמן, והוא הציע לי לביים את האופרה. קראנו יחד את המחזה, והתאהבתי. קראתי גם את שאר המחזות והשירים של אלתרמן. לא תמיד הבנתי את כל המילים. למען האמת, עד היום אני צריכה מדי פעם לפנות למילון, אבל היופי האינסופי של השירה שלו כבש אותי מהרגע הראשון".
הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי