 |
| "דרום-מזרח" |
רגע לפני פתיחת התערוכה בבית אבי חי, מספר הדני, שהספיק להציג את עבודותיו ברחבי העולם, על מקורות ההשראה המלווים אותו. הוא נולד בישראל ב-1941. למד ציור ופיסול במכון אבני בתל אביב ולימודים מתקדמים ב-Hornsey College Of Art לונדון. הדני הקים פסלי סביבה ופסלי חוצות בארץ ובעולם ביניהם: פסל הדרכים 'Hadany Arch' ב- Williams Port פנסילבניה ארה''ב, פסל הזיכרון לארתור רובינשטיין ביער עמינדב ליד ירושלים, ופסל המפרשים באשדוד. הבסיס לעבודותיו ויצירתו חשוב לציין, הוא הסטודיו הקסום בחוצות היוצר, בו הוא יוצר למעלה מ-40 שנה.
"בשנת 1994 ביקרתי בהודו בפעם הראשונה. היה זה עבורי מפגש 'מהפך סדרי עולם' של רציונליסט בן לתרבות המונותיאסטית עם קסמו המשכר של העולם הפגאני", אומר הדני, "משהו מניחוח קסמו של העולם הזה שובה אותנו בסיפורי האגדה והמיתולוגיה, והוא קיים עדיין, כזרע כמוס בנבכי נפשו של היוצר, ממתין לשעת חסד שתאפשר לו לעלות ולפרוח. מסעותיי בהודו, יוון ומצרים, כמו גם הגעגוע העתיק, העמוק, של האדם באשר הוא, אל הנשגב, הם שיצרו בתוכי את האקלים ממנו התפתחה קבוצת הפסלים שהוצגה ב-2003- 2004 במוזיאון הפתוח בתפן".
| |
| "פגודה" |
"עצמת הנוכח", על פי הדני, היא יכולתו של נוכח גשמי להקרין מתוכו אנרגיה רוחנית, "והרי זה מהותו של הניסיון האמנותי מאז ומעולם. התמרה של אנרגיה מהגס אל העדין, מהחומר אל הרוח, מהנתפש בחושים אל זה שמעבר להם. תנועה אשר תעביר את החווה ולו לזמן קצר אל מימד שונה בו הוא פוגש את עצמו במחוזות חדשים", הוא אומר.
הפסלים אשר יוצגו החל מיום ראשון , (כ''ה באייר תש"ע, 9.5.2010 )בבית אבי חי למשך שלושה חודשים, התפתחו כהמשך ישיר מקבוצת הפסלים שהוצגה בתפן.
במה שונים הפסלים מהקבוצה שהוצגה בתפן?
"בשונה ממנה, הם אינם מחמירים ב'אחדות החומר' ולצד העץ הלבוד מופיעים גם חומרים כמו: שיש, ברונזה, מים, פלדת אל-חלד, פוליפרופילן, שרעף וחול. החומר, החלל, הגוף האנושי, המרכיב המיתי, האדריכלי, התרבותי, הפולחני והארכיאולוגי, אלה וצירופיהם מרכיבים את שפת הצורה והדימוי של הפסלים. בכללותם ובפרטיהם הם מחברים את המתבונן אל נופי תרבות שאינם שלו, ואם זאת שלו במובן העמוק ביותר, בהיותו שותף אל-זמני לתרבות האנושית כולה. אני מבקש להודות להנהלת בית אבי חי על ההזדמנות שניתנה לי לחשוף בפני מבקרי הבית פסלים, שהם תחנות דרך וסימני געגוע במסע חיפוש אל זה שמעבר למקום ולזמן".
| |
| "לפני ולפנים" |
מאת: כרמית ספיר - ויץ
