חיי שרה

איור: רועי דוד מרגלית

שרה אהרונסון נולדה בזיכרון יעקב בשנת 1890. בשנת 1914 נישאה לאיש אמיד מקושטא שבטורקיה ונסעה לחיות שם. כאשר המצב בארץ ישראל החמיר בעקבות מלחמת העולם הראשונה, החליטה אהרונסון לחזור לארץ. עם שובה גילתה שמשפחתה הקימה רשת ריגול בשם ניל"י - ראשי תיבות של הפסוק "נצח ישראל לא ישקר" (שמואל א', ט"ו).

סודה של היונה
את המחתרת, שבסיסה היה בזיכרון יעקב, ייסד אהרון אהרונסון, אחיה של שרה, שהיה במקצועו אגרונום וניצל את חוות הניסויים שלו לפעולות הריגול. שותפים נוספים במחתרת היו רבקה אהרונסון, אחותה של שרה, ואבשלום פיינברג. מפקדי המחתרת קיוו שהעזרה שהם מגישים לבריטים תסייע להם לדרוש מהבריטים ריבונות על ארץ ישראל.

לא כל היישוב בארץ הסכים עם הפעילות המחתרתית של אנשי ניל"י. אנשי תנועת השומר, למשל, רדפו אותם וניסו לסכל את מעשיהם. הסיבות לכך היו פחד מזעמו של השלטון העותמני וחילוקי דעות בין אנשי העלייה הראשונה לאנשי העלייה השנייה.

לאחר שאהרון אהרונסון נסע למצרים, שם ישבה המפקדה הבריטית, קיבלה שרה על עצמה את הפיקוד על הרשת בארץ. התשדורות למצרים הועברו בשתי צורות: ראשית, באמצעות ספינה שהגיעה לחופי הארץ, העבירה כסף לתושבי הארץ שהיו במצוקה ואספה חומר לטובת הבריטים; ושנית, באמצעות יוני דואר. אחת היונים נחתה בטעות בחצר בית והובאה לשלטונות הטורקיים. אלה לא הצליחו לפענח את הצופן, אך הבינו שרשת ריגול פועלת בארץ.

המחתרת נחשפה לאחר שאחד מאנשיה נתפס ואולץ להסגיר את שאר החברים. לאנשי המחתרת הוכנה אמנם תוכנית חילוץ, אך הספינה שהיתה אמורה לאסוף אותם לא הצליחה להגיע לחוף. אהרונסון נתפסה ועונתה כדי שתחשוף את מקומו של אחד מחברי המחתרת, יוסף לישנסקי. היא סירבה, וכאשר נודע לה שעומדים להעבירה לדמשק, כנראה לצורך משפט שיסתיים בהוצאתה להורג, ביקשה ללכת לביתה ולהתקלח. היא נכנסה לחדר האמבטיה, שם החביאה אקדח, וירתה בעצמה.

"כגיבורים הומתנו"
מכתבה האחרון של שרה אהרונסון נכתב בחמישה באוקטובר 1917 אל דוד שטרנברג, קרוב משפחתה. כשכתבה אותו עדיין לא היתה בטוחה שתתאבד: "בבקשה אחרי לכתנו לתת לזלדין המשפחה 105 פרנק, למשפחת שוורץ 150 פרנק, למנשה 120 פרנק. הפועלים של התחנה, לפי שעה אין אנו יודעים מה איתם. אם יעזבו אותם חופשיים והם יוכלו לעבוד הלאה את התחנה, אז יתפרנסו מהחיטה ויקבלו סכום קטן של כסף, שלושים פרנק לחודש. בתחנה יש חיטה ושעורה. אם תאסור הממשלה לעבוד עוד את התחנה ואת הפועלים ישלחו, אז תואיל לתת לכל פועל 50 פרנק ושיילכו לחפש עבודה. בדבר הפועלים תחכה עוד ימים אחדים לראות קודם מה נשמע איתנו. אתה הגד לגרד לבל ייתן פרוטה בלי רשותך, אנחנו רוצים שהכסף יישאר לנו, אולי נוכל לעבוד בכסף ואולי נוכל לעזור בכסף. הם, כפי הנראה, לא השתמשו בכספנו ולא עשו כלום".

"לפי ששמעתי ריפורט [דיווח] מה שהמודיר [מנהל] מסר לקומנדן [מפקד], ראיתי שמסר לו שלושת השמות האלה: אפלבום, פיטלזון ומדורסקי מחדרה. נדמה לי שאלה הודו להם על עבודתנו, פשוט מסרו עלינו. אנחנו במצב רע מאוד, אני עוד יותר מכולם כי כל האשמה מוטלת עלי. אני קיבלתי מכות רצח ואסרוני בחבלים. זכור אתה לספר את כל צרותינו לאלה שיבואו אחרינו. אני לא מאמינה שנחיה עוד אחרי שמסרו והגידו בוודאי את כל האמת".

"הלוא סוף-סוף בקרוב תהיינה ידיעות מי ומי ניצח. את אֵחַי תתראה, תספר להם את עינויינו ומסור להם ששרה ביקשה שמכל טיפת דם שלה ינקומו כיאות, הן נקמה ביהודינו ובפרט בממשלה שאנו גרים. לא לרחם כמו שלא ריחמו עלינו. האמן לי שאין לי כבר כוח לסבול, וטוב היה לי להמית את עצמי מאשר עוד להיענות על ידיהם המגועלים".

"הם אומרים שישלחוני לדמשק, שם בוודאי יתלו אותי. אני אסתדר שיהיה איתי איזה נשק קטן או סם. אני לא רוצה שהם יתעללו בגופי. כל צרותיי עוד יותר גדולות מפני שאני רואה את אבי סובל חינם. מילא, יבוא יום ויתחשבו. אם לא אנחנו, זכרו אתם [כאן יש קטע שנאכל בידי חרקים] כגיבורים הומתנו ולא הודינו... מסור לוועד הזיכרוני שבבוא יום פקודה נפקדו. אין דבר, אנחנו עמלנו והכנו דרך טובה ואושר עבור העם... הנו, פרֶל ואַדֶלֶה המנוולות, אין דבר, אני גם לא מרשעת ואומרת ייהנו. אני לא מתחשבת עם מנוולים. אני שאפתי לעמי ולהטבת עמי, ואם עמי נבזה יהי. בטח שעוד נודיע לך מה מחיפה".

"אולי יוכל יצחק אחרי לכת הצבא מהמושבה, אחרי יום או יומיים, לחפש רגלי על ההרים את יוסף, ושנדע לכל הפחות מה איתו? הן שלחו לחפשו בכל קצווי העולם. אל יימסר לעולם, יותר טוב שימית את עצמו. באו ואיני יכולה עוד לכתוב" (מתוך אתר עירית פתח תקווה).

שלושה ימים התייסרה אהרונסון, ולאחר מכן מתה. היום פועל בבית משפחת אהרונסון מוזיאון להנצחת אנשי ניל"י.

לזכר שרה אהרונסון נכתב שיר, שביצעה זהרירה  חריפאי. דבורה עומר כתבה ספר בשם "שרה גיבורת ניל"י", ועל חייה של אהרונסון הופק סרט.

תחקיר: חנן צוקר

שרה אהרונסון, חברת מחתרת ניל"י שריגלה לטובת הבריטים' נתפסה ע"י התורכים שרצו להעבירה לדמשק לשם חקירתה והוצאתה להורג. מה הן המילים המרכיבות את ראשי התיבות נל"י?

א.  נלחם להצלת יהודים
ב.  נצח ישראל לא ישקר
ג.   ננצח להצלת היhשוב היהודי

יודעים את התשובה? שלחו אותה לכאן ותוכלו לזכות בפרסים

מרגישים שאתם שולטים בהיסטוריה? 
בית אבי חי מזמין אתכם בחג החנוכה לשעשועון לכל המשפחה שיתקיים ביום רביעי, כ"ט בכסלו, 16.12.2009. בואו עם הילדים לאחר צהריים של חנוכה משפחתי בטעם של פעם.

לפרטים נוספים.
Model.Data.ShopItem : 0 6