הילד הזה הוא אני

הייתי אתמול בבית הדודה

אמרתי "שלום" ואמרתי "תודה",

אמרתי "סליחה" ו"בבקשה" ,

שאלתי תמיד: "זה מותר?" "את מרשה?"

ואינני יודע כיצד זה קרה -

לפתע נכנס בי הילד הרע

ואמרתי: "את טיפשה!"

 

ואמא הסמיקה מאוד ואמרה:

"גד, תתבייש! זה איום ונורא!"

ואבא אמר: "באמת זה לא צחוק!

תלמיד כתה א' נוהג כתינוק!"

איך אסביר להם שזה לא אני?

זה הילד הרע , שנכנס לי בפנים -

תמיד הוא נכנס בי בלי שום אזהרה,

הילד הרע.

מה המשותף לגד, לתרנגולת השמנה, הכלבלב מקיבוץ מגידו, שמגר הנגר ודיירי רחוב ארנון? כולם הם פרי יצירתה של לאה גולדברג, משוררת, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מבקרת וחוקרת ספרות, וזוהי רשימה חלקית בהחלט.

יצירותיה לילדים הפכו לקלאסיקה ודורות רבים של ילדים גדלו על ספריה, אבל אחד משיריה הכובשים מספר את סיפורו של גד, הגיבור הטראגי  ששוכן בכולנו.

גד לא לבד. עוד משחר ימיו של אדם הראשון מציג הכתוב היכרות עמוקה עם הטבע האנושי. "לפתח חטאת רובץ; ואליך תשוקתו, ואתה תמשול בו", אומר ספר בראשית ומכוון לכך שהחטא מפתה ומסעיר יותר מכל דבר אחר, מה שהופך את האחריות שמוטלת עלינו לקשה מנשוא.

נכון, גד של לאה גולדברג לא חטא, אבל מחיר התרופפות השליטה העצמית מגיע בדמות מילות גנאי הגוררות מבוכה גדולה מצד הוריו.

גד מכיר את הכללים ומודע להתנהגות המקובלת מבחינה חברתית. הוא יודע מה נחשב טוב ומה רע, אבל כוחותיו לא תמיד מספיקים לו לשמור לאורך זמן על התנהגות נאותה. הבקרה העצמית, מה לעשות, כושלת מדי פעם.

עד כמה גד רלוונטי היום? לפי ד"ר גילי גולדצוויג, פסיכולוג קליני לילדים ומתבגרים ומרצה בכיר במכללה האקדמית של תל אביב-יפו, התשובה היא שהוא רלוונטי מאוד. "השיר רלוונטי במובן הזה שהמאבק בין התדמית שלנו כלפי חוץ לבין הדחפים הפנימיים שלנו תמיד קיים, ולפעמים הוא מתפרץ. יש לנו דחפים בסיסיים – האיד, הלא מודע שתמיד קיים בנו, החלק של הסופר אגו, והחלקים היותר מודעים שאומרים לנו איך להתנהג בחברה ומה לעשות".

צילומים: פלאש 90

לאה גולדברג הצליחה לתאר את הטבע האנושי בשיר הזה.
"בדיוק. גם לנו, המבוגרים, מתחשק לקלל כשמרגיזים אותנו. כל אחד מאיתנו לפעמים מאבד שליטה. המאבק בין הדחפים לבין הדרישה 'להתנהג יפה' אצל הדודה תמיד יהיה קיים. ככל שאנחנו מדגישים יותר חזק את האיסורים, מתחזק גם הדחף".  

הטוב, הרע והלא נורא 

זה לא הכל. "ילדים מתקשים לקבל את העובדה שיש בהם גם צדדים רעים. קשה להם לראות שיש בהם גם טוב וגם רע", אומר גולדצוויג. החדשות הטובות: זה קורה לכולם. החדשות הרעות: זה לא עובר אף פעם. "בשביל לעשות שלום עם עצמך אתה צריך להבין שיש בך את כל הצדדים האלה, ולקבל אותם", ממשיך גולדצוויג. "השנאה כלפי ה'רע' הרבה פעמים מוקצנת כי היינו רוצים להיות רק טובים. זו נטייה טבעית אבל מאוד בעייתית. הרבה פעמים אנחנו אומרים לעצמנו: 'זה לא אני, אני לא יודע מה קרה לי'".

ציור של חיים גליקסברג באדיבות מירי דינר ושיר פפרברג דינר

ואם "הילד הרע" היה נכתב היום, המועצה לשלום הילד היתה עטה עליו בכעס?
"לא, כי הוא נוגע במקומות מאוד טבעיים ומוכרים. אולי היינו רוצים לראות את זה בשפה יותר מודרנית ועדכנית, אבל הרעיון העמוק שיש בשיר הוא כל כך בסיסי, שאני מאמין שזה היה עובר בכל מקרה. אם חושבים על זה, אגדות ילדים מערבבות את הטוב והרע, ויכול להיות שהן שרדו כל כך הרבה שנים כי הן מדברות על משהו אנושי בסיסי. אני מאמין שגם הילדים של היום יכולים להתחבר לשיר הזה".

אז מה באמת לעשות בילד הרע? האם אכן "כשקצת נגדל יעזוב אותנו וחסל?"
"אפשר לשכוח מזה. זו פנטזיה. מה שצריך זה להכיר בכך שהילד הרע הוא חלק מאיתנו. אי אפשר למחוק את הדחפים הבסיסיים".

מה כן?
"אפשר לאלף אותם ולחיות איתם בשלום, ואז הם יתפסו את הפרופורציות הנכונות".

כתבה: כרמית ספיר-ויץ

בשבוע הספר בית אבי חי מזמין ילדים והורים (וגם סבים וסבתות) לסדנאות יצירה, משחקי משימות והפעלות לכל המשפחה, כולן בהשראת רעיונות קסומים מספריה של לאה גולדברג. ימים ראשון-שלישי, יז-יט בסיון, 21-19 ביוני

Model.Data.ShopItem : 0 8