על ילדים ושנאה

צילום: אאידה פולר-מיכאלי

"אני רוצה להפנות את הדברים שלי אל הילדים, שהם דור העתיד. יש בהם כוחות טובים וצריך לגייס

אותם ולאסוף אותם. לא מאוחר לדבר איתם, ואני מאמינה שמהם תבוא הישועה.

כשהייתי קטנה היתה לי חברה טובה. הגענו יחד מאותה שכונה לבית ספר חדש, יד ביד, שתי ילדות חדשות, והרגשתי מאוד מחוייבת כלפיה. בבית הספר החדש התחלתי להיטמע בחברה. קיבלו אותי יפה מבחינה חברתית והיא נדחקה לשוליים. יום אחד באה אלי קבוצת הבנות המקובלות, כשבראשן מלכת הכיתה ומאחוריה שתי שומרות. הן אמרו לי שבגלל שאני בין המקובלים, הן מבקשות ממני להיפטר ממנה ולהפנות לה עורף. לא הסכמתי. הוקיעו אותה, ובעקבות אי שיתוף הפעולה שלי התחילו להוקיע גם אותי: לא דיברו איתי ואפילו החרימו אותי. אני פוגשת לפעמים את אותן בנות והן נשים טובות, אבל ביחד, כשהן חברו לעדר, הן שמו בצד את המצפון ואת המידות הטובות שהכירו מהבית והפכו למפלצת גדולה. אני רוצה לומר לילדים שעדים לכל מיני החרמות ותופעות חברתיות דומות, שינסו לראות איך זה סותר את החינוך שהם קיבלו בבית ואת המצפון שלהם. אם הם יהיו
נאמנים למי שהם, דברים ייראו אחרת. אני מאמינה שבכל אחד קיים האלמנט הטוב, והתנגדות לשנאה תהפוך אותם ליותר חזקים. הכניעה לעדר היא שתצייר אותם כחלשים ולא להיפך".

את לא מתחרטת שנצמדת לעקרונות שלך?
"לא, אני שמחה שכך נהגתי. אגב, אני לא יודעת אם היא בכלל יודעת שחוויתי את כל זה בעקבות הקשר שלי איתה, אבל זה לא משנה".

אודליה דהן היא זמרת ומגישת תוכניות טלווזיה.