"ילדי טהרן" היו ילדים קטנים שהוברחו מאירופה הנאצית, לרוב ללא בני משפחותיהם, ועברו תחנות רבות שאחת מהן הייתה טהרן, ומכאן הכינוי שהודבק להם. הם עברו תלאות וייסורים בדרכם לארץ, וגם אז חוו קשיי קליטה.
הסרט בנוי מעדויות וסיפורים בגוף ראשון של ה'ילדים' - היום הם כבר מבוגרים – ומלווה בתמונות מהעבר. הם מספרים על הפרידה הקשה מהוריהם, על הבריחה לרוסיה, על הפחד הגדול בתחילת המלחמה, על מחנות העבודה בסיביר, על תנאי המחיה הקשים והעוני. העיר סמרקנד באוזבקיסטן (אז חלק מברית המועצות), מתוארת כגיהינום עלי אדמות, ובשל אחוזי התמותה והחולי הגבוהים בה הילדים נאלצו ללמוד לשרוד לבד. הם שהו במנזרים, 'המירו' את דתם ואמצו מנהגים נוצריים בלית ברירה, ואף הצטרפו למחנות צבאיים כדי להינצל.
בהגיעם לטהרן שבפרס, הוקם מחנה ילדים בהנהגה ארצישראלית, ורק שם, לראשונה, הם זכו שוב להיות מטופלים על ידי מבוגרים, ולחזור להיות שוב ילדים. אך בזה לא תמו תלאותיהם: כשהגיעו לבסוף ארצה, לאחר המסע המסוכן והקשה, הם נתקלו ביחס מזלזל מצד נערים ישראלים בני גילם.
הגיבורים מספרים על כמיהתם להיטמע בארץ, להיות כמו כולם ולשכוח מהעבר. בולטים ביניהם ההבדלים בין אלו שהיו עם בני משפחה ושרדו לבין הרוב שהיו חסרי משפחה, ולא שרדו, מלבד בודדים. גם היום ניכר בהם הסבל, ואף שהם מבוגרים, כשהם נזכרים באירועי העבר הם הופכים בן רגע לילדים הזקוקים לאהבה, תמיכה וטיפול.
ז'אנר: דוקומנטרי | ישראל, פולין, רוסיה וטהרן 2007 | 62 דקות
סרטם של דליה גוטמן, דוד טור ויהודה קווה