העפלה

מי לא ראה את פול ניומן האגדי מחייך חיוך של מיליון דולר כשהוא מגיע על אוניית המעפילים אקסודוס אל חופיה של ארץ ישראל? המימד הוויזואלי הזה בעיני רבים הוא חזותה של תנועת המעפילים כולה, אבל כמובן שהדברים בשטח היו מעט יותר מורכבים. דורות של ישראלים נחשפו ל"אקסודוס" לפני שעמדו לרשותם מחקרים אקדמיים או קטעים דוקומנטריים מהתקופה. התוצאה ברורה: 200 הדקות של הסרט נחקקו בעומק הזיכרון ויש הטוענים שאף האפילו על המציאות.

סדרת מפגשים חדשה בעריכתו ובהנחייתו של ההיסטוריון הפרופ' מוטי גולני מאוניברסיטת חיפה, תנסה להעלות את כל ההיבטים האלו לסדר היום ולעמת את הזיכרון הקולקטיבי של כולנו מול האמת המחקרית. על הזווית הקולנועית מופקד בסדרה הקולנוען יובל ריבלין, ועל המוזיקה רונית אופיר.

"אחד הדברים שאופייניים לזיכרון קולקטיבי זה הצורך לאשר כל פעם מחדש את העובדה שאנחנו קורבנות של ההיסטוריה מצד אחד, ומצד שני שהתגברנו על זה, שיש אישור מחדש של מגיע לנו כי עשו לנו וכו'”, מסביר פרופ' גולני. “זו אחת הסיבות שאנשים נוהים ומתעניינים בנושא השואה, ולהבדיל בכל נושא ההעפלה יש תחושה של עוול, של צדק מוחלט מול רוע מוחלט. מכאן שכל נגיעה בנושא היא תמיד מרתקת. אנשים רבים מודעים לעובדה שיש פער בין המחקר לבין הזיכרון הקולקטיבי. המחקר מתייחס בצורה מוכחת, אל מול הסרטים שנעשו ומקדשים שוב את המיתוס”.

אז בעצם בסוף המפגשים המבקרים יצטרכו להחליט האם הם נותרים נאמנים לזיכרון הקולקטיבי או הופכים לחסידיו של המחקר האקדמי?

"לא. לאורך המפגשים ייעשה ניסיון לבחון את הנושא לא כהיסטוריה מול זיכרון, אלא לתת לכל אחד את המגיע לו. נתבונן בזיכרון, ונבדוק מה המחקר אומר על זה. יש התרפקות על הנושא, קריאה ושירה ולצד זה גם הרצאות שהן ביקורתיות. מחד – עד שיספר מה שהיה, מאידך – חוקר שיספר את ממצאי המחקרים שערך. אין שום כוונה להגיד שהאמת ההיסטורית עדיפה על הזיכרון או ההיפך. יש ניסיון להרחיב את היריעה, לחשוף בפני הקהל אספקטים שאולי עד היום לא היו ידועים. כך שבעצם לא מדובר בדבר אחד על חשבון האחר, אלא הכוונה היא לנהל שיח בין הדברים, ולהאיר זוויות ופנים של תנועת ההעפלה שעד היום לא שמו עליהם את הזרקור".

אחת הזוויות עליהן מדבר פרופ' גולני היא נושא ההעפלה דרך העיניים הבריטיות. אחרי הכל, הבריטים היו המעצמה ששלטה באותה העת באזור, והשאלות עדיין מנקרות: מה הניע אותם לחסום את הגישה בפני המעפילים? מדוע היה להם כל כך חשוב למגר את התופעה? איך בסופו של דבר הדברים הסתיימו?

זווית מרתקת נוספת היא ההיררכיה בין המעפילים. "כבר בהתחלה נערוך בירור מה ההבדל בין עולה למעפיל", מסביר גולני. "למה עולה הוא מהגר, ולא כל עולה הוא מעפיל? למה אנשים שעלו באופן לגאלי לא נחשבים מעפילים? יש היררכיה שנוצרה, שהיא לא מקרית. יש מעפילים שמתמרמרים על כך שרק אקסודוס זכתה לתהילה, למרות שגם הם עלו בספינה רעועה ובאופן חשאי. יש כאן המון פוליטיקה פנימית ועניינים סמנטיים שהם לחלוטין לא מקריים, ואת כל אלו נרצה לבחון לעומק".

על פרשת ההעפלה לארץ בשנים 1939 – 1948

מחיר למפגש: 30 שקלים, לסטודנטים 20 שקלים

למפגשי הסדרה הקליקו כאן