סדר חדש

'זרע דורות נפל על קרקע תחוחה והצמיח זן חדש של שמחה יהודית.'
מתיתיהו שלם, ניב הקבוצה, ו [ב-ג] (תמוז תש"ל, יולי 1970)

בראשית ימי היישוב בארץ ישראל, שאפו החלוצים לתקן את האדם ואת העולם ולברוא חברה יהודית חדשה בארץ האבות. בניגוד לדימוי הרווח, בבואם לישראל על מנת 'לבנות ולהיבנות בה', לא השליכו החלוצים לחלוטין את המסורת הגלותית מבית אבא; יחסם אליה היה מורכב, כפי שמעידים דבריו של ברל כצנלסון: 'דור חדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיב ומקרב, ויש שהוא נאחז במסורת קיימת ומוסיף עליה...' ואכן מרכיבים מסויימים באותה 'ירושת הדורות' הם נטשו, אך מרכיבים אחרים, ובעיקר מרכיבים חקלאיים הקשורים לאדמת הארץ, הם אימצו ואף 'המציאו' מחדש, ונתנו להם דגשים הרלוונטיים לתקופתם.

ב'דת' החדשה שנמצאה בקיבוצים, שולבו מנהגים המדגישים את חיבור אדם לאדמה. מקורות ההשראה הרוחניים לא היו אלפיים שנות הגלות שבהן העם היהודי היה תלוש ממולדתו, אלא התקופה המקראית שבה העם ישב על אדמתו.

התערוכה סדר חדש בוחנת את המתח שבין חידוש למסורת בחגי תקופת העומר הקיבוציים. ימי ספירת העומר – שבעת השבועות שבין חג הפסח וחג השבועות – עשירים במיוחד במוטיבים חקלאיים: הנפת העומר ביום השני של הפסח, קציר החטים והבאת הביכורים בחג השבועות. בקיבוצים חגגו את ליל הסדר הקיבוצי, ששאב את השראתו מהחיבור לאדמה ולטבע ומרעיון הגאולה ושיבת העם לארצו; את טכס הנפת העומר החגיגי ששחזר את הטקס בבית המקדש; את חג הגז שמקורו במסורת רועים קדומה; את חג המים הקשור לשמחת בית השואבה; ולבסוף – את חג השבועות, ששיאו היה תהלוכת ביכורים המציגה לראווה את הישגי הקיבוץ.

התערוכה כוללת תצלומים, כרזות הזמנה לחגיגות בקיבוץ, קישוטים ותפאורות לחדר האוכל, לבוש לטקסים, הגדות פסח, לחנים וריקודים, אשר מביאים לידי ביטוי את השילוב שבין האידיאולוגיה הקיבוצית למקורות היהודיים.