הכול בסוודר

המרחק הפיזי בין דירות בקומות הגבוהות ובין השיחים, המדשאות והפרחים שעל הקרקע ביסס את שני אלה – הבנייה לגובה והירוק הטבעי - כשמן ומים; אלמנטים שאינם הולכים ביחד. אם בעבר נבנו בישראל בניינים רבי קומות למעמד הבינוני ולמעמד הפועלים, הרי שבעשור האחרון נהיה מגדל המגורים התמיר לסמל סטטוס של המעמד הגבוה.

 
עינת קליש רותם. בעולם בנייה ידידותית לסביבה רווחת מאוד; בישראל פחות

גובהן של הדירות העליונות באותם מגדלים, שכמו מנסות לברוח מהיום יום לעבר מציאות אסקפיסטית, נהיה לייצוג הוויזואלי של הניתוק של עשירי הארץ משאר האוכלוסייה בתודעה הציבורית. בהתאמה, עשירי הארץ נחשבים כמנותקים לא רק ממחירה של מנת פלאפל ברחוב, אלא גם מהטבע. הדימוי של אישה עשירה ומטופחת המוצאת את עצמה נגררת על עקבים לאזור פראי ונאחזת בסלולרי כבקרנות המזבח נהפכה כבר לקלישאה של סדרות ריאליטי.

 

מבט חטוף בשכונת מגדלי היוקרה הצמודה לנתיבי איילון – ממלכה של לובן, בוהק ושיש – מספק אישור למשוואה: מה שעשיר הוא בהכרח גבוה יותר, ופחות ירוק. עינת קלישר רותם, אדריכלית חיפאית שרצה למשרת ראש העיר בימים אלה, המציאה מודל ארכיטקטוני שקורא תיגר על הנתק שבין דירות גבוהות לשטחים ולחיים ירוקים. למודל קוראים "העור הירוק", ובמילים אחרות - סוודר לבניינים.

 

"ב-2007 הוציא המשרד להגנת הסביבה מכרז לחיפוש רעיונות לבניית בנייני מגורים רבי קומות שיהיו ירוקים וידידותיים לטבע", מספרת קליש רותם, "בנייה ידידותית לסביבה זו מגמה שרווחת מאוד בעולם, אבל לישראל היא עוד לא ממש הגיעה. הכוונה היא לבניינים שמאפשרים לדייריהם לחיות בצורה כמה שפחתו מזיקה לסביבה – בניינים ששואפים לייצר אנרגיה בעצמם, לחסוך במשאבים ובמים ולהשתלב בנוף. בכל במקרה, עלה לי הרעיון שלא חייבים בהכרח לבנות בנייה חדשה כדי שיהיו מגדלים ירוקים, אלא אפשר גם להפוך את הקיימים לכאלה. הרי רוב שטחי הבנייה בישראל כבר בנויים, כך שרוב המאמץ צריך להתמקד בבניינים הקיימים".

 

אדריכלות נשית מול אדריכלות גברית

 

הסוודר של קלישר רותם, שכאמור נקרא "העור הירוק" (eco-skin), הוא תוספת חיצונית לבניין שאינה מחוברת אליו או תלויה בו, אבל צמודה לקירותיו החיצוניים. "העור הירוק" מאפשר לשתול עליו צמחייה והוא מכיל גם את מערכות המים של הבניין, מערכת מים אפורים (מחזור של מים מכיורים וממכונות כביסה לצורכי השקיה של הצמחייה) והתקנים של איסוף אנרגיה סולארית, שמוצבים על הגגות ומפיקים אנרגיה לבניין כולו.

 

מבחוץ "העור הירוק" נראה כאילו לכל הדירות נבנו מרפסות, ועליהן יכולים הדיירים לגדל עצים, שיחים, תבלינים וירקות. רצועת הצמחייה, מסבירה קליש רותם, היא תוספת חיובית, לא רק ברמה האסתטית, אלא גם מבחינת השמירה על הסביבה, מאחר שככל שיש יותר צמחים, כך האוויר לנשימה נקי יותר והצמחים מייצרים צל שעוזר לבניין להפחית בצריכת האנרגיה שלו לקירור בקיץ. " אני יכולה לומר שאצל אדריכליות אני מזהה סט ערכים שונה. הן יותר שמות לב לשיקולים שלקוחים מהיום יום של מי שישתמש בבניין, ולא מרוכזות רק בשיקולים עיצוביים אסתטיים בלבד "

 

ההצעה הזאת, שהגישה קליש רותם למכרז עם האדריכל ארי נשיב, זכתה בפרס מיוחד מטעם המשרד להגנת הסביבה ועמותת האדריכלים בישראל. העיר הראשונה בארץ שמתכוונת להשתמש בפרויקט היא הרצליה, שם אמור "העור הירוק" להיות מולבש על בניין מגורים בן 18 קומות בשנים הקרובות. העלות לכל דייר תנוע בין 100 אלף שקל ל-250 אלף דולר, תלוי בהיקף השירותים שייבחר.

 

זו המצאה שנוגדת את אופי המגורים בבניינים הגבוהים החדשים. בחלק מהמגדלים בקושי אפשר לפתוח חלונות.

"נכון. העניין של יחסים בין החוץ לפנים זה משהו שמאוד מדבר אליי. אני חושבת שחייבים להיות יחסים וקשר בין החוץ והפנים ברמה האדריכלית. מרחב המעבר הזה, שהוא בין פנים הבית למרחב החיצוני, הוא מרחב קריטי, בעיניי, שמסייע לנו לעבור מהפנים החוצה. מה שרציתי להראות בפרויקט הזה הוא שאת היעד של תקשורת בין הפנים לחוץ אפשר להשיג לא רק במבני ציבור או מסחר, אלא גם בבנייני מגורים, תוך שימוש בחללים הכי בנאליים ויומיומיים". 

 

את מזהה הבדלים בגישה בין אדריכליות לאדריכלים?

"קשה לקבוע משהו גורף לגבי נשים מול גברים במקצוע הזה, אבל אני כן יכולה לומר שאצל אדריכליות אני מזהה סט ערכים שונה משהו. הן יותר מחויבות לפרקטיקה של החיים באופן שהן מעצבות בתים וחללים, יותר שמות לב לשיקולים שלקוחים מהיום יום של מי שישתמש בבניין, ולא מרוכזות רק בשיקולים עיצוביים אסתטיים בלבד".

Model.Data.ShopItem : 0 8