כמו לרקוד עם שד

הדיבוק, המוסבר בדרך כלל כהפרעה דיסוציאטיבית, הותיר רישומו אצל פסיכואנליטיקאים, אנתרופולוגים וסוציולוגים. אחד מהם הוא פרופסור יורם בילו, חתן פרס ישראל בתחום חקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה לשנת 2013, המפרש זה עשורים ומנקודת מבט אנתרופולוגית-פסיכולוגית את שפות הדיבוק המזרח אירופי, האפלאי הצפון אפריקאי והזאר האתיופי. בילו אינו מבקש לאכוף על השדים את רוחות המדע, אלא מנסה להבינם כחוויות הגיוניות ועקביות המספרות סיפור עשיר על מטופל ועל החברה שבה הוא חי.

   
מתוך הסרט "מגרש השדים". מגרש השדים היהודי הראשון המוזכר בכתובים הוא רבי יוסף קארו

"הטקסטים הראשונים המתארים דיבוק וגירוש שדים בקהילות יהודיות מופיעים במאה ה-16, בקרב קהילות מגורשי ספרד ברחבי הים התיכון", אומר בילו, "מגרש השדים היהודי הראשון המוזכר בכתובים הוא רבי יוסף קארו, מחבר 'שולחן ערוך', שנולד למשפחת מגורשי ספרד והתיישב בצפת. מצפת ומהים התיכון, יחד עם רעיונות מיסטיים נוספים, נדד טקס גירוש השדים למזרח אירופה, ושם קיבל את השם דיבוק".

תופעה נשית בעיקרה

כמו חוקרים אחרים, גם בילו מציין שהדיבוק הוא בעיקר תופעה נשית. "תופעת האיחוז, תופעה אוניברסלית שקיבלה שמות שונים, אכן מתרחשת ברוב המקרים בנשים. הרוח או השד הוא זכר שנכנס בגופה של אישה ותובע את תביעותיו באמצעותה", הוא אומר, "כשבוחנים את המבנה הסמלי של התופעה, רואים שהיא מנצלת שפה הנגישה יותר לנשים: חוויה של היחדרות וחוויה של גוף בתוך גוף.

"סוציולוגים של הדת רואים בדיבוק מוצא שמוצאת אישה הכורעת תחת נטל התפקיד שיועד לה. מחקרים מצביעים על כך שתופעת האיחוז מתרחשת בעיקר בתקופה שלפני או אחרי הנישואין, שבה אישה מהעולם המסורתי עוזבת את הסביבה המשפחתית המוכרת לה, מאבדת את מעמדה ומגיעה לבית חדש שבו מועידים לה תפקידים חדשים ובלתי מוכרים: היא מקיימת יחסי מין בפעם הראשונה ונהיית לאם. לחצי התפקיד הנשי הולכים ומכבידים, ולא כל אישה יכולה לעמוד בהם.

"האישה, הכורעת תחת נטל התפקיד, מחפשת מקום מחוץ לקופסה הנשית כדי לבטא את מצוקתה. הדיבוק הזכר מעניק לטענותיה כוח וסמכות. טקס הגירוש עצמו מאפשר לה להיות במרכז הבמה ולגלות התנהגות תוקפנית או אסרטיבית, תחת המחסה שמעניק הרוח הזכר. בצורה הזאת, הכול מוסכם, גם בעיני האישה וגם בעיני הסובבים".

מה הבדל בין איחוזים בתרבויות שונות?

"ההבדלים הם בעיקר תרבותיים, אך השדים דומים מבחינת התביעה למתנות, לפיצוי, לכבוד. את הדיבוק המזרח אירופי ואת האפלאי המרוקאי מגרשים, אבל לא את הזאר האתיופי. ריפוי הזאר הוא סימביוטי: האשה נרפאת בתנאי שהיא נותנת לזאר לחיות לצדה".

האישה האתיופיות "הרדופה" יוצאת נשכרת יותר מהנשים הרדופות בצפון אפריקה ובמזרח אירופה.

"במידה מסוימת זה נכון. באמצעות הזאר, האישה יכולה לקבל מתנות וכבוד לאורך כל חייה".

עד כמה הושפע פרויד מהדיבוק המזרח אירופי?

"זאת שאלה שאת תשובתה תמיד נוכל רק לנחש. אביו של פרויד היה יליד העיירה בוצ'אץ', שהיתה מרכז קבלי גדול ובה נולד גם ש"י עגנון. פרויד עבר התבוללות מוחלטת. הוא חשש מאוד מהאפשרות שיאשימו אותו ביצירת פסיכולוגיה יהודית ורצה שקרל יונג יירש אותו משום שהיה גוי אמיתי, בן לכומר נוצרי. עם זאת, קשה להאמין שפרויד לא ספג דבר מאביו ומהמיסטיקה היהודית.

 
פורטיסחרוף, "ניצוצות"

"אין הוכחות ברורות לכך, אבל ניתן למצוא הקבלות חזקות בין פסיכואנליזה לקבלה: לפי הקבלה, יצירת ההרמוניה בעולם מתרחשת בזיווג בין השכינה לקדוש ברוך הוא, בין הנקבי לזכרי, והמטאפורה הארוטית ברורה מאוד. פרויד העמיד תורה שלמה על הליבידו, יצר המין, הכוח שמניע את ההתנהגות האנושית. מאין ספג את הרעיונות האלה? עד ראייה סיפר שראה את ספר הזהר בספרייתו של פרויד; אם כן, אולי הושפע גם מהזהר.

"יש הקבלה נוספת בין מחשבתו של פרויד למחשבת ישראל: הגדולה והחולשה של הפסיכואנליזה נעוצה בכך שהיא מתודה מפרשת סופחת כול. הרעיון שהכול ניתן לפירוש אינו חדש והוא נמצא במחשבת ישראל ובספריה, שעל כל פסיק בהם יש תלי תלים של פרשנויות".  

עד כמה הושפעת אתה מפרויד? לאורך הקריירה שלך פנית לתרבויות שבהן הפסיכואנליזה אינה קיימת.

"התחנה לטיפול בילד ובנוער בירושלים, שבה עבדתי כפסיכולוג קליני בשנות ה-70, היתה מוסד שראשיו היו חסידי פסיכואנליזה אדוקים. אני, לעומת זאת, הרגשתי שכשפה, היא אינה מתאימה לכל המטופלים. ראיתי שילדים מקטמון נוטים לוותר על טיפול בשלבים מוקדמים, ואילו ילדים משכונת רחביה המשיכו להגיע לפגישות. התחלתי לחקור את המפגש בין תרבות, חברה ופסיכולוגיה בהקשר הישראלי והיהודי ולנסח הנחיות לטיפול רגיש תרבות, המותאם לקודים החברתיים והאתניים של המטופל". " אין הוכחות ברורות לכך, אבל ניתן למצוא הקבלות חזקות בין פסיכואנליזה לקבלה: לפי הקבלה, יצירת ההרמוניה בעולם מתרחשת בזיווג בין השכינה לקדוש ברוך הוא, בין הנקבי לזכרי, והמטאפורה הארוטית ברורה מאוד. פרויד העמיד תורה שלמה על הליבידו "

איך תנחה מטפל שהמטופל שלו, שסובל מהפרעה דיסוציאטיבית, מגיע לפגישה וטוען שנכנס בו שד?

"אמליץ לו ללכת עם מה שהמטופל יביא. אינני הנאוריסט שמבקש לכפות על המטופל את הפרשנות של פרויד. בעיניי, שד הוא תיאוריה מסבירה סבירה בהחלט. אם אפשר להוציא אותו או לפייס אותו – מה טוב. עדיף להבין שד מאשר לתת לו כדורים פסיכיאטריים, שעליהם ועל נותניהם יש לי ביקורת חריפה. אין כדור נגד שדים. הם נבראים מהיצירתיות של הקורטקס שלנו".

האם טקסי גירוש שדים עדיין קיימים בישראל? ואיזו גרסת דיבוק מחכה לנו בעתיד?

"ידוע על טקסי גירוש שדים שחזרו בסוף שנות ה-90 ושהמגרש היה הרב דוד בצרי. מאז לא שמעתי על טקס כזה. 'השדים' פושטים ולובשים צורה. לפני 20 שנה 'פרצה' בארצות הברית מגפה של מקרי ריבוי אישיות. בעצם, פרויד חלחל סוף סוף אל העממיות, ומגפת ריבוי האישיות היתה הפרשנות שלה אליו, כמו שבמאה ה-16 היא נתנה פרשנות לכתבי המיסטיקנים מהמאה ה-13. באותה מידה, השפה המדעית כפי שאנו מכירים אותה כיום לא תשרוד בעתיד, אבל החיפוש אחר משמעות יישאר. ייתכן שגרסת הדיבוק הבאה תבוא מהרשת האינטרנטית, שתהפוך לבסיס למצוקותינו ולרוחניותנו".