עלייה לרגל: המדריך המלא לפסטיבל הקולנוע ירושלים

הקרנת הבכורה צפויה להיות אירוע פוליטי מחשמל, התחרות על הסרט העלילתי הישראלי מביאה לחזית את הבמאיות והאורחים מחו"ל שווים ביותר. פסטיבל הקולנוע השנה עושה רושם משובח - עוד סיבה להגיע לעיר שהסיכוי שתופצץ הוא מהנמוכים

לא קשה לפספס אותם. הם אמנם מדברים עברית, אבל כמעט כל סממן אחר מעיד שהם תיירים. אפשר למצוא אותם מצלמים סלפי עם מבט נלהב-סולד על רקע העיר העתיקה, או בניסיון לאתר בעזרת הסמארטפון את הדרך המהירה להגיע מהסינמטק בגיא בן-הינום לאולם הקולנוע לב סמדר במושבה הגרמנית - רק שלא לאחר להקרנת החדש של פרדריק וייזמן. קוראים להם תל-אביבים חובבי קולנוע, והם עולים לרגל פעם בשנה לעיר הבירה, לכבוד פסטיבל ירושלים לקולנוע. השבוע הוא מתקיים בפעם ה-31.

 
תאופיק ברהום ויעל אבקסיס, מתוך "ערבים רוקדים". אירוע פוליטי

שלוש בשורות טובות ל"תיירים": הראשונה - יש פחות לחות בירושלים מאשר בשפלת הארץ; השנייה - סביר שיהיו בירושלים פחות אזעקות על שיגור רקטות; והאחרונה - החשובה יותר - תוכנית הפסטיבל השנה נראית נהדרת במיוחד. הבשורות הפחות טובות: כביש מספר אחד, פקקים וחניה בחבית הנפץ הבוערת של המזרח התיכון. אבל העולם שבחוץ יישכח ברגע שהאורות באולמות ייכבו: סינפילים כבדים הם חיות שרואות הכי טוב בחושך.

   

אין טעם לנסות ולסקור את כל מאות הסרטים שישתתפו השנה בפסטיבל (האתר המשודרג והנוח עושה הפעם את העבודה לקלה יותר). אנחנו נתמקד בשתיים מהנקודות המרכזיות: התחרות הישראלית לסרטי עלילה (שנחשבת לחשובה מסוגה בארץ) והאירועים שיתקיימו בהשתתפות האורחים המיוחדים מחו"ל.

 

פחות סכסוך, יותר נשים

 

הפסטיבל ייפתח בהקרנת הבכורה המסורתית על המסך הגדול של האמפיתאטרון בבריכת הסולטן. "ערבים רוקדים", סרטו החדש של הבמאי ערן ריקליס על פי ספרו של סייד קשוע הנושא אותו השם (ובכיכובם של תאופיק ברהום, יעל אבקסיס, מיכאל מושונוב ודניאל קיציס) נבחר לאייש את המשבצת היוקרתית ולצאת ממנה להקרנות בבית הקולנוע. אלא שבעקבות אירועי השבועות האלימים האחרונים, החליטה חברת ההפצה של הסרט לדחות את צאתו להקרנות המסחריות בהחלטה שהרגיזה לא מעט אנשים, ובצדק. נדמה שדווקא קולו הייחודי של קשוע, שבא לידי ביטוי בקונפליקט הזהויות שבסרט, אמור להיות רלוונטי עכשיו יותר מתמיד. נותר רק לקוות שאנשי ההפקה יתייחסו לסוגיה במעמד הקרנת הבכורה, שנהפכה בעל כורחה לאירוע בעל משמעות פוליטית.

 

הקרנות בכורה ישראליות נוספות יהיו בתחרות המרכזית של הפסטיבל – פרסי חג'ג' לסרט ישראלי באורך מלא – ובו יתמודדו השנה שבעה סרטים. ארבעה מהם – "הגננת" של נדב לפיד, "בורג" של שירה גפן, "הרחק מהיעדרו" של קרן ידעיה ו"גט, המשפט של ויויאן אמסלם" של האחים שלומי ורונית אלקבץ – השתתפו באחרונה במסגרות שונות בפסטיבל קאן. מלבדם יתמודדו גם "בן זקונים" של אפרת כורם, "עלים אדומים" של בזי גטה, ו"פרינסס" של טלי שלום עזר.

 

באופן מפתיע, למעט "בורג" של שירה גפן, אף לא אחד מהסרטים האחרים עוסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני בצורה ישירה. אין מדובר בהכרח בעייפות מהנושא, אלא, ככל הנראה, במקריות מהסוג שמפעיל את סרטה של גפן. "בורג" מספר את סיפורן של שתי נשים ירושלמיות, יהודייה וערבייה, שטעות מקרית של חייל גורמת להן להתחלף בזהויות. בניגוד ל"מדוזות", סרטה הקודם ועטור הפרסים, גפן כתבה הפעם את התסריט בלי בעלה הסופר אתגר קרת וקיבלה תגובות פושרות יחסית בפסטיבל קאן. מעניין לראות כיצד קהל מקומי יגיב לסרט שצולם ברובו בירושלים.

 

לקחת לך אישה, עכשיו תן גט

 

מי שדווקא עורר תגובות נרגשות בקאן ואף סערה זוטא בגלל נושאו היה "גט" של האחים אלקבץ. "גט" הוא החלק השלישי בטרילוגיה הקולנועית שמביאה את סיפורה של ויויאן אמסלם, בגילום רונית אלקבץ עצמה. קדמו לו "ולקחת לך אישה" (2004) ו"שבעה" (2008, שגם זכה בפרס הגדול בפסטיבל ירושלים באותה השנה).

 

כמו קודמו, גם "גט" מתרחש ומצולם כמעט כולו בחלל אחד. הפעם מדובר בכותלי בית הדין הרבני, שבו מתנהלת בקשת הגט של ויויאן כנגד בעלה אלישע. הביורוקרטיה הרבנית-הלכתית נהפכת בסרט למעין מופע קפקאי, שמצליח להצחיק למרות הטרגדיה שבה הוא עוסק. אחרי הקרנת הבכורה בצרפת התחוללה סערה בנוגע לשאלת אמינות הצגת הנושא והממסד ההלכתי, ומותר לנחש שבארץ הוויכוח יגדל עוד יותר.

 

אל גפן ואלקבץ יצטרפו בתחרות עוד שלוש במאיות נוספות(!), במה שמסתמנת כשנת ההצלחה הנשית הגדולה ביותר של הקולנוע הישראלי, אחרי שנים שבהן הסתפק הפסטיבל בנוכחות נשית סימבולית בלבד (מעניין שדווקא טליה לביא, במאית הסרט המדובר והנהדר "אפס ביחסי אנוש", בחרה שלא להגיש את הסרט להתמודדות בתחרות ולצאת ישר לבתי הקולנוע).

 

שלושת סרטי הבמאיות - "הרחק מהיעדרו" של קרן ידעיה ("אור", "כלת הים"), "פרנסיס" של טלי שלום-עזר ו"בן זקן" של אפרת כורם - עוסקים במערכת יחסים בתוך המשפחה. ידעיה מתארת מערכת יחסים אכזרית ואלימה בין אב ובתו; שלום-עזר מספרת סיפור שמתחיל במשחק תפקידים בין בת צעירה לאביה החורג ומתקדם אט אט לאזורי הגבול שבין מציאות ודמיון; ואילו כורם מספרת את סיפורו של אב חד הורי (בגילומו המפתיע של אלירז שדה, אקס "האח הגדול") שמגדל את בתו היחידה בת ה-11 מאז לידתה.

 

המגמה הנשית ממשיכה גם אצל "הגננת", שביים נדב לפיד ("השוטר"). לפיד מציג גיבורה יוצאת דופן, מין "דון קישוט נשית": גננת המגלה בגן שלה ילד בן חמש בעל כישרון לכתיבת שירה. המפגש בין השניים מטלטל את עולמה של הגננת, והיא מנסה להציל את הנפש הרכה מהעולם הגס שמצפה לו, וקשר זה נע בין אהבה לניצול. הסרט העדין זכה לשבחים מופלגים אחרי הקרנת הבכורה בקאן, והוא כנראה גם המועמד המוביל בתחרות חגג' השנה. המתמודד האחרון הוא בזי גטה, במאי הסרט "עלים אדומים", שעוסק באלמן יהודי-אתיופי מבוגר שנאלץ להתמודד עם תמורות הזמן והמסורות במשפחתו.

 
"הגננת", טריילר. קצר שבחים בקאן
 

להיות ספייק ג׳ונז
 

לא מעט אורחים מחו"ל ישתתפו השנה בפסטיבל, והבכיר שבהם הוא כנראה הבמאי והתסריטאי ספייק ג׳ונז, שיזכה לרטרוספקטיבה מסרטיו ויעביר גם סדנת אומן. ג'ונז, שנולד למשפחה יהודית בשם אדם שפיגל, יגיע לארץ לראשונה לכבוד חגיגיות 15 שנה לסרט הקאלט שלו ״להיות ג׳ון מלקוביץ׳״ (1999). מי שראה את ג'ונז חודר לראשו של כוכב הקולנוע בעזרת התעלה המובילה אליו מהמשרד יודע שגם הראש של הבמאי מלא בהפתעות, כאלה שהמשיכו גם בסרטיו הבאים "אדפטיישן" (2002), "ארץ יצורי הפרא" (2009) ו"היא", שיצא בשנה שעברה וזיכה אותו באוסקר ובגלובוס הזהב לתסריט המקורי הטוב ביותר.

 

  • " לא מעט אורחים מחו"ל ישתתפו השנה בפסטיבל, והבכיר שבהם הוא כנראה הבמאי והתסריטאי ספייק ג׳ונז, שיזכה לרטרוספקטיבה מסרטיו ויעביר גם סדנת אומן. ג'ונז, שנולד למשפחה יהודית בשם אדם שפיגל, יגיע לארץ לראשונה לכבוד חגיגיות 15 שנה לסרט הקאלט שלו ״להיות ג׳ון מלקוביץ׳״ " מלבד ג'ונז יתארחו השנה גם הבמאי הדרום-קוראני הגאון פארק צ'אן-ווק ("שבעה צעדים"), הבמאי האוסטרי אולריך זיידל (״ייבוא/ייצוא" ו"ימי שרב" הוותיקים יחסית אך המצוינים) השחקנית הגרמנייה מרטינה גדק (״חיים של אחרים״) והאורח הכמעט קבוע של הפסטיבל דייויד מאמט – אחד הכותבים המשובחים, ולא רק בתחום הקולנוע.

 

נוסף על כך, יתקיימו גם תחרות של סרטים קצרים, סרטים תיעודיים וסרטי פרינג'ידר, מסגרת "פנורמה", אירוע פיצ'ינג וכנסים, הקרנות של קלאסיקות קולנועיות (כמו ״פריז, טקסס״ של וים ונדרס ו״סאלח שבתי״ של אפרים קישון, שחוגג השנה יובל) והקרנות פתוחות של בלוקבסטרים, כמו "שר הטבעות" ו"מאטריקס" בעיר העתיקה. את הפסטיבל יחתום ״הרוח העולה״ - סרטו האחרון של גאון האנימציה היפני הייאו מיאזאקי.

 
האתר הרשמי של פסטיבל ירושלים

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי