"איה", סרטם של הבמאים מיכל ברזיס ועודד בן נון, מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הקצר. כמה הרהורים על הסרט המפתיע ועל סגולותיו של הז'אנר המקופח
במשך שנים, אם סרט ישראלי כלשהו הצליח להתברג לרשימת המועמדים לפרס האוסקר בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר", נחשבה המועמדות שלו לסנסציה קטנה. אלא שבשנים האחרונות הקולנוע הישראלי רשם שרשרת הישגים מפוארים, והסרטים הבולטים שבו לא נעלמו גם מעיניהם של חברי האקדמיה האמריקאית לקולנוע: מאז 2008 היא העניקה ארבע מועמדויות לסרטים ישראלים בקטגוריית הסרט הזר, ושתי מועמדויות בקטגוריית הסרט התיעודי. מאזן מרשים, השמור בדרך כלל למעצמות קולנועיות.
עם ההצלחה השתנתה גם הפרספקטיבה הציבורית: אם אף סרט ישראלי לא יהיה מועמד כיום לפרס, הדבר ייחשב כהפתעה. אפשר היה לקרוא את האכזבה הכנה בתגובות של הטוקבקיסטים מתחת לכתבות המבשרות ש"גט - המשפט של ויויאן אמסלם", סרטם זוכה "פרס אופיר" של האחים שלומי ורונית אלקבץ, לא הצליח להעפיל השנה לשלב הגמר בקטגוריה הזרה (אם כי נכנס לחמישייה הסופית של פרס "גלובוס הזהב").
ובכל זאת, לא אלמן ישראל גם בטקס האוסקר הקרוב: "איה", סרטם של הבמאים מיכל ברזיס ועודד בן נון, מועמד בחמישייה הסופית בקטגורית "הסרט הקצר הטוב ביותר". הדיבור סביבו בתעשייה אף אומר שהוא בעל סיכויים לא רעים להיות הסרט הישראלי הראשון שיחזור הביתה עם הפסלון המשונה של האביר המוזהב האוחז בחרב.
מאסטרים בעבודה
התסריט של "איה", שכתבו ברזיס ובן נון ביחד עם תום שובל (במאי הסרט "הנוער"), מספר סיפור אוניברסלי על שני זרים שנפגשים במקרה בשדה התעופה. איה (שרה אדלר) היא עובדת במשרד עורכי דין המתבקשת להחליף לרגע נהג מונית לחוץ בנתב"ג שאמור לאסוף אדם ששמו מר אוברבי, המגולם בידי השחקן הדני אולריך תומס (ששיחק ב"החגיגה" ו"העולם אינו מספיק" מסדרת ג'יימס בונד).
מיכל ברזיס (משמאל) ועודד בן נון (במרכז) על הסט של "איה" |
אוברבי, שמתברר כי הוא מבקר מוזיקה קלאסית סקנדינבי שמגיע לארץ כדי לשפוט בתחרות רובינשטיין לפסנתר, משוכנע כי איה היא הנהגת שנשלחה לאסוף אותו אל בית המלון הירושלמי. מוקסמת מאקראיות הרגע, מחליטה איה לשחק משחק ולא להעמיד את הגבר הזר הזה על טעותו. מכאן הם יוציאם למסע הקצר שעומד במרכז הסרט העדין שיצרו ברזיס ובן נון: תסריט לשני שחקנים נהדרים ומכונית אחת.
לכאורה, "הסרט הקצר הטוב ביותר" היא קטגוריה שולית בטקס האוסקר, מאלה שרשתות השידור חותכות בזמן הענקתם אל מקבצי הפרסומת, אבל סרט קצר טוב (בדומה לסיפור קצר טוב) מעניק לצופה תחושה של חוויה רגשית מלאה. למרות אורכו, ובעזרת תחבולות ז'אנר שמאפיינות אותו, הוא הופך לאמירה קולנועית-אמנותית מזוקקת. ואכן בעולם, ובעיקר באירופה, סרטים קצרים הם סוגה בפני עצמה, תעשייה מכובדת שגם במאים ותיקים מתנסים בעשייתם מפעם לפעם.
בארץ, לעומת זאת, סרטים קצרים נתפסים בעיקר כסרטי סטודנטים; לבנה הכרחית בדרך אל הפיצ'ר שאחריו לא מביטים לאחור, כמו סופרים שעוברים לכתוב רומנים אחרי קובץ סיפורים קצרים ראשון. ברזיס ובן-נון – ירושלמים במקור ובני זוג בחיים האמיתיים והמקצועיים – הם מהבמאים הישראלים הבודדים שבחרו להתמחות בז'אנר הסרט הקצר, מה שהופך אותם למאסטרים בתחום.
עונג שבת - סרט קצר
כבר ב"עונג שבת" (2003), סרט הגמר שלהם בבית הספר סם שפיגל, אפשר לראות רעיונות שיחזרו ויהדהדו בכל עבודותיהם. תמיד יימצאו שם למשל נשים המבקשת לחרוג מהשגרה היומיומית ולהיכנס למפגש מתעתע של זהויות. "עונג שבת" הביא את סיפורה של בחורה דתייה (טלי שרון בהופעת בכורה קולנועית) שמתגנבת מבית הוריה אחרי סעודת שישי אל בילוי חילוני שנהפך לסיוט.
סרטם השני, “הנשים של יום שלישי" (2004) היה עיבוד חופשי למדי לסיפור קצר של הסופר היפני הרוקי מוריקמי על גבר שעזב את עבודתו ונכנס למערבולת רגשית בגלל שלוש נשים שפגש ביום שלישי אחד. הסרט הבא, "גן עדן אבוד" (2010), מספר על גבר חרדי ואישה מוסלמית (בני הזוג בחיים מוריס כהן ורותם זיסמן כהן) שמממשים את אהבתם האסורה בחדר מלון בירושלים. גם "גן עדן אבוד" היה מועמד ברשימה המוקדמת לקטגוריית הסרט הקצר הטוב ביותר של האוסקר באותה השנה, אך לא הצליח בסופו של דבר להעפיל אל הטקס. עכשיו, עם "איה", התקדמו ברזיס ובן נון שלב אל תוך החמישייה.
נובלה קולנועית
"איה" מתרחש במשך 40 דקות, ומהבחינה הזאת, הוא דומה יותר ל"נובלה קולנועית" מאשר לסרט קצר. הוא גם נעשה בתקציב גבוה יותר, פרי קו-פרודוקציה ישראלית-צרפתית, בראשות חברת ההפקות החדשה של השחקנית יעל אבקסיס. בן נון, שמלבד בימויו המשותף, גם צילם, בחר לצלם אותו בפורמט רחב, המעניק תחושה של התרחשות המשתקפת במראת רכב. הצילומים, שנמשכו כשבועיים, התרחשו רוב הזמן באולפן, ומאחורי האוטו עמד מסך ירוק. אחר כך, בתהליך פוסט-פרודקשן שארך כחצי שנה, הודבק מאחוריו הנוף המשתנה והמוכר של כביש מספר אחת. איכות העבודה טובה כל כך, עד שקשה מאוד להבחין בהדבקה.
ההשקעה בסרט השתלמה: מאז הקרנת הבכורה שלו במסגרת פסטיבל ירושלים של שנת 2012 וזכייתו בקטגוריית הסרט של "פרס אופיר" באותה השנה, צבר "איה" תאוצה אצל המבקרים והקהל בסינמטקים. ההצלחה גרמה לרשת בתי הקולנוע "לב" להציג אותו בצורה מסחרית (ובמחיר מוזל) – צעד יוצא דופן ביחס לסרט קצר.
ובכל זאת, אחרי כל ההכרזות על ההתמחות בסרטים מיניאטוריים, הסרט הבא של ברזיס ובן נון יהיה כנראה סרט באורך מלא. השניים נבחרו להשתתף בחממת הקולנוע הבינלאומית בירושלים כדי לפתוח תסריט לפיצ'ר, שיצטלם בשנים הקרובות, בתקווה שעל הפוסטר יהיה אפשר לכתוב: "סרט מאת זוכי פרס האוסקר מיכל ברזיס ועודד בן נון". בהצלחה.