אישה חרדית נשואה שמתאהבת בגבר זר, אישה אחרת שמגלה שבעלה הוא הומוסקסואל וצי של מתרגמות שכרוכות אחרי סופר וחתן פרס נובל. פסטיבל הסרטים היהודי ה-24 של ניו יורק מציג: שלושה סיפורי אהבה. אסורה
"פליקס ומאירה"
פסטיבל הסרטים היהודי בניו יורק ננעל השבוע בסרט הצרפתי "פליקס ומאירה", בכיכובה של הדס ירון, המוכרת לנו מ"למלא את החלל", שעסק בקהילה חרדית בתל אביב. הפעם ירון מגלמת אישה נשואה ואם לבת המתגוררת בקהילה חסידית סגורה בקנדה ומושכת את תשומת לבו של פליקס, גבר רווק ומבוגר ממנה כשהשניים נתקלים זה בזה במעדנייה השכונתית הכשרה. הקשר ביניהם מתהדק, ומאירה נחשפת באמצעותו למוזיקה מערבית, אמנות ואפילו לפינג-פונג. כאשר בעלה של מאירה מגלה על הקשר, היא נאלצת לבחור בין ויתור על פליקס ובין הישארות עמו וניתוק מוחלט מהקהילה ומהבת שלה.
בתשובה לשאלה מה הוביל אותו לעשיית הסרט, מספר הבמאי מקסים ז'ירו כי בעבר גר במונטריאול בשכנות לקהילה חסידית שלא היתה מוכנה לפתוח את שעריה בפניו, מה שעורר את סקרנותו לגביה, עד כדי כך, שהחליט לעשות מעשה. "החלטתי לצלם את הסרט למרות שלא ידעתי עליהם כלום", אומר ז'ירו, "חיפשתי שחקנים דוברי יידיש ומצאתי שלושה שגדלו בבית חסידי. בתחילה חשבתי ליצור קומדיה, אך ככל שהעמקתי בנושא, הבנתי שהייתי קצת נאיבי. עזיבה של הקהילה אינה נושא לבדיחה לאלה שעברו את זה".
"המוזות של יצחק בשביס זינגר"
הסרט נפתח בשורה של נשים בשנות ה-70 וה-80 לחייהן המספרות, כל אחת בתורה, עד כמה מכוער ולא מושך היה סופר היידיש המפורסם. מאוחר יותר אנחנו מבינים כי מדובר במתרגמות ששכר כדי שאנשים ברחבי העולם יוכלו לקרוא את יצירותיו בשפות השונות: הן כולן נשים, חלקן גם מאהבות. בסרטם התיעודי "המוזות של יצחק בשביס זינגר" מנסים אסף גלאי ושאול בצר להתחקות אחר המתרגמות השונות ולעמוד על טיבן של מערכות היחסים שניהלו עם בשביס זינגר.
בשביס זינגר והמאהבות... סליחה, מתרגמות (מתוך המוזות של יצחק בשביס זינגר) |
גלאי מספר כי כשהחל לקרוא את כתביו, שם לב שבכל אחד ואחד מהם מצוין שם של אישה בסוף הסיפור: "התחלתי לספור, ובסוף הגעתי ל-40 נשים. הייתי חייב לדעת מה עומד מאחורי זה, וכך הגיע הרעיון לסרט. בעקבות הקשר איתו, חלק מהמתרגמות הפכו את התרגום למקצוע העיקרי שלהן וחלקן אף החלו לכתוב בעצמן". בצר מעיד כי לא היה קל לשכנע אותן להתראיין ומוסיף שאחד הנתונים היותר פיקנטיים שעולה מהפרויקט הוא שהמתרגמות לא הכירו זו את זו, וכל אחת טוענת שהוא שכב עם כולן חוץ ממנה.
בסוף הסרט אנחנו מגלים שהסופר לא אהב את העיבוד הקולנועי לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר שלו "ינטל בחור הישיבה", בכיכובה של ברברה סטרייסנד (שנקרא בגרסה הקולנועית רק "ינטל"). הוא נכתב בהשראתה של סבתו, שדאגה שגם בתה, אמו, תרכוש השכלה. "הסרט כל כך הוליוודי! לא יכולתי להאמין לסטרייסנד בתור סבתא שלי", מצוטט בשביס זינגר בסרט.
"אשתך, תשוקתך"
הסרט הקצר של נדב משעלי, "אישתך, תשוקתך", מגולל את סיפורה של מיכל, דתייה צעירה המבחינה כי בעלה, תלמיד ישיבה, מתרחק ממנה ואינו מעוניין לשכב איתה. מיכל מחליטה על הקפדה יתרה במצוות, מתוך מחשבה שכך יהיה בכוחה לפתור את הבעיה. היא לא משתפת בכך איש למעט הרבנית, שהיא בבחינת סמכות רוחנית בחייה. בד בבד היא נאלצת להתמודד עם הלחץ של החמות, שכבר רוצה נכדים, ובשלב מסוים היא מגלה שהסיבה לריחוק היא משיכתו של בן זוגה לגברים, מה שמהדק עוד יותר את קשר השתיקה.
נדב משעלי. נגד מוסד הנישואין |
משעלי חש שאין מספיק התייחסות במגזר הדתי לנקודת מבט של האישה הנקלעת לנישואים כאלה: "הרבה פעמים מתמקדים בגבר ולא רואים שגם האישה היא קורבן. גם היא קצת בארון, וכשהיא מגלה למה בעלה מתרחק ממנה, היא עוד יותר בארון".
האם כניסה בברית הנישואים של הומואים דתיים היא פתרון מוצלח בעיניך בסיטואציה כזאת?
"אישה שנמצאת בנישואים כאלה אמרה לי שיש להם הרבה דברים אחרים בזוגיות: שותפות, גידול ילדים וכבוד הדדי. יכול להיות שיש כאלה שזה מתאים להן, אבל צריך להבין שזו נטייה שאי אפשר לשנות אותה. אני נגד הגישה של חלק מהדתיים שניתן לעשות טיפולי המרה. יש כאלה שמתחתנים עם מישהי מבלי ליידע אותה בנטיותיהם, וזה לא מוסרי. הם רוצים משפחה, פוגעים בבת הזוג, ובסופו של דבר, היא משלמת את המחיר".
אז מה היית מציע להם?
"אני לא מציע פתרון, כי קשה לי לבוא ולהגיד להם מה הם צריכים. יכול גם להיות שחלק מהגברים לא מבינים שהם נמשכים לבני מינם עד שהם מתחתנים, או שיש כאלה שכשהם במצב אינטימי עם אישה, הסקרנות שלהם גוברת והם רוצים להתנסות גם בדברים אחרים. ההבנה הראשונה יכולה להתרחש רק בתוך מסגרת של נישואים.
"אף על פי כן, מבחינתי הפתרון האידיאלי הוא שהחברה תסכים לקבל מבנים אחרים של תא משפחתי שאינם מורכבים בהכרח מגבר ואישה. אנחנו מפארים את מוסד הנישואים ומקריבים בשבילו כל כך הרבה, ולא שמים לב שלפעמים יש דברים חשובים יותר. בסרט הזה אני רוצה לקרוא תיגר על נישואים כערך עליון. אני לא מאמין בזה. בגלל שמייחסים להם כזאת חשיבות, אז גברים הומואים ונשים צריכים להתמודד עם משברים כאלה".
איך הדתיים סביבך מגיבים לסרט?
"התגובות אוהדות בסך הכול. אני חושב שהצופים שלי מרגישים שהגיע הזמן לסרט מנקודת מבטה של האישה ושמישהו צריך לשים באומץ את הנושא הזה על השולחן. אני מתכנן לעשות סרט באורך מלא שיתעמק בדמותו של הגבר אך תהיה בו גם התייחסות למה שהאישה עוברת. הגבר מתמודד גם עם חיי הנישואים שלו, אבל גם עם חייו כתלמיד בישיבה".