ששון גבאי שמגלם את איוב, עירית בנדק שמגלמת את רעייתו ודביר בנדק שנכנס לנעליו של אלוהים מספ
לשחק את איוב? איך ניגשים בכלל לתפקיד כזה?
ששון: "זה מוקדם להגיד שאני משחק את איוב, אני קורא עריכה של פסוקים שיוסי עשה לאיוב, מתוך כוונה שדרך העבודה על הקריאה הזאת יוסי ימחיש או יחיה את האלמנטים המיתולוגים שיש בסיפור הזה, וגם דרך הקריאה יעביר את שיטת העבודה שלו על משחק. אבל זה מוגזם להגיד שאני הולך לשחק את איוב. כי זו באמת רק נגיעה ראשונה."
כשחקנים, איך אתם ניגשים לטקסט כזה?
דביר: "אני ניגש לזה כמו כל דרמה משובחת. הרי הסיפור הוא סוג של טרגדיה יוונית."
ששון: "אני קורא אותו ומנסה להבין את הרגעים. הולך מרגע לרגע להבין מה קורה לדמות, למה היא אומרת מה שהיא אומרת ואיך היא אומרת את זה. יש בטקסט של איוב גם המון אלמנטים, הוא נתן לנו חומרים של אירוניה ושאט נפש וזעקה, וזלזול לחברים והקשבה לחברים. זה נורא חי בעיניי. כבר בקריאה ראשונה ראיתי כמה זה חי כמה זה דינאמי ומגוון. והאמת שיום אחד לא מספיק להדגים את זה."
וברמת ההכנה של הטקסט, זה שונה מטקסטים של מחזות אחרים?
ששון: "זו חוויה אחרת, כי זו לא שפה יומיומית ולא שפה עכשווית. זו שפה פיוטית מאוד, לכל מילה יש משקל ועומק וכמה רבדים. במשפט אחד של איוב יש מה שמחזאים לא מכניסים במונולוג שלם".
עירית: " זה בדיוק אותו הדבר. זה טקסט דרמטי ואני ניגשת אליו כמו כל טקסט דרמטי".
ששון: "יש כאן לדעתי גם אתגר מסוג אחר, והאתגר הוא לשחק בשפה כזאת ושאנשים יקשיבו לזה מבלי שזה ישמע להם ארכאי, אלא חי ומובן ובצורה שהם יכולים להבין את זה כמו טקסטים עכשוויים".
ששון זה כבר כמה זמן שיוסי יזרעאלי מייעד לך את התפקיד הזה.
ששון: "אני מכיר את יוסי שנים, הוא היה מורה שלי. תמיד כשהוא רואה אותי בבית קפה השכונתי הוא אומר לי 'ששון, קלאסיקה. קלאסיקה'. יוסי באמת מאמין גדול בקלאסיקה והוא רוצה שאני אעשה קלאסיקה. אצלי הפן רחב ומגוון ואני אוהב גם חומרים קלאסיים, וזה שהוא חשב עלי אני חושב שזה מתוך הערכה ליכולות שלי ולאישיות שלי, ושאני יכול להביא, או להחיות, עומקים שקיימים בדמות הזאת של איוב".
מה היחסים שלכם עם הספר הזה?
דביר בנדק. פלאש90, משה שי |
ששון: "זה חומר שנתקלתי בו בתיכון, ויש בו רבדים מיתיים ופילוסופיים ואקזיסטנציאליסטיים שנוגעים בי בצורה ישירה, כואבת וגם דרמטית. אני מחובר מאוד לרובד הפילוסופי והאינטלקטואלי שיש באיוב, ולרובד הרגשי שבסיפור הזה".
דביר: "הטקסטים הללו הם בשר מבשרנו, בדי. אן. איי הקדום שלנו. בכלל התנ"ך הוא המקרא לדרמות הטובות ביותר. ואני מרגיש שגם לגעת באיוב, מעבר לחובה, זה תענוג גדול".
עירית, בעצם לאשת איוב יש רק רפליקה אחת, אמנם מפורסמת מאוד, אבל מילים בודדות, "ברך אלוהים ומות". זה משפיע על איך שאת ניגשת לשחק אותה?
עירית: "מבחינה דרמטית המשמעות של רפליקה אחת היא שיש בה זיקוק מרבי וזה כמובן הרבה יותר קשה. אבל מהיכרותי עם העבודה של יוסי רפליקה אחת זה רק ברמה הוורבלית, וככל שיש פחות מילים כך יש מתח דרמטי גדול יותר שמנסה להתבטא באמצעותן. אז מבחינת הפעולה הדרמטית יש כאן הרבה יותר, אבל זה גם הרבה יותר קשה".