בשירו "אתה רוצה את זה אפל יותר" מתאר לאונרד כהן את השאיפה האלוהית לאפלה ואת חלקו של האדם בכיבוי הלהבה. נדב הלפרין מנסה לברר כיצד משתלבת ההאשמה שהאדם "הרג את הלהבה" עם רצונו של האל במציאות אפלה יותר, ובדרך גם מתעכב על השיר האלמותי "lover, lover, lover"
תמונה ראשית - חן אלטוף ויקיפדיה
"You Want It Darker" הוא השיר שפותח את אלבומו האחרון של לאונרד כהן, שיצא בשנת 2016, ואף מעניק לו את שמו. במסיבת עיתונאים לרגל צאת האלבום, פחות מחודש לפני מותו, אמר כהן: "אמרתי שאני מוכן למות לאחרונה, ואני חושב שהגזמתי... אני מתכוון לחיות לנצח". דווקא המילים הללו שאמר היהודי הקנדי תוך כדי התנשפות ניכרת בעשור התשיעי לחייו, שעון, אפילו ביושבו, על מקל הליכה, הדגישו את מעמדו של האלבום החדש כמעין מכתב פרידה שירי מאוהביו של כהן ומהעולם שאהב.
השיר שבראש האלבום הולך בדרכם של כמה משירי כהן הגדולים ביותר ולובש צורת תפילה: שיחה בין אדם לאלוהיו, ישירה למדי וגלויה להפליא. אך תפילה זו אינה מכוונת כלפי מעלה בלבד; ניתן לראותה כמעין בשורה שכהן מבקש להעביר אלינו לנו בחוזרו שוב ושוב על אמירתו: "You want it darker / We kill the flame". האל חפץ באפלה, ובני האדם הורגים את האש. במבט ראשון אולי ניתן לחשוב שמדובר בקשר של סיבה ותוצאה, אבל מבט נוסף במבנה הבית הראשון, המבליט את הניגוד שבין האנושי לאלוהי, מגלה שמדובר דווקא באמירה המציגה גם היא ניגוד: האל שחפץ באפלה גדולה יותר מחד גיסא, והאדם שהורג את הלהבה מאידך גיסא. בהורגו את הלהבה, האדם אינו מצליח להיענות לקריאת האפלה האלוהית, ואפילו מונע אותה ומתנגד לה.
על פניו ניתן לראות ב-"You Want It Darker" תפילה שגרתית למדי, כזו שאומנם מכוסה דימויים מודרניים, כמו חלוקת הקלפים סביב שולחן הפוקר, אך במהותה מהדהדת את תחושת החידלון והבושה האנושיים מול פני הנשגב. "אם לך התהילה, בידי אשם עיקש", כותב כהן, ובזאת מצטרף למסורת יהודית שלאורכה אין שיעור וששותפים בה משורר תהילים שמבקש רחמי שמיים בשל אומללתו: רבי שלמה אבן גבירול, שמדמה את עצמו ל"תולעת קטנה באדמה", ואפילו המחבר העלום של "ונתנה תוקף" (שאינו, בניגוד לאגדה הרווחת, רבי אמנון ממגנצא), המשווה את האדם ל"חציר יבש ולציץ נובל", אותו פיוט מפורסם שכהן עיבד לשיר "Who By Fire" לאחר שחווה על בשרו את אימת מלחמת יום הכיפורים מקרוב, כשעם פרוץ המלחמה בתשרי תשל"ד ארז את מטלטליו והמריא לארץ היהודים מתוך רצון להיות בה בשעת המשבר, ובמהרה מצא את עצמו בסיבוב הופעות מאולתר בפני חיילים בחזית.
הטענה הזאת מהדהדת במידה רבה שיר נוסף שכתב כהן בזמן מלחמת יום הכיפורים, "Lover Lover Lover", דו-שיח אלוהי-אנושי נוסף, שבו משיב האל להאשמה כי הוא נטש את האדם לאנחות בהטלת האחריות על האנושי ש"בנה מקדשים וכיסה את פניו":
I never turned aside, he said
"I never walked away
It was you who built the temple
It was you who covered up my face.
כלומר, האדם הוא שהגביל את האור האלוהי. כהן מזכיר בדבריו את המקדש שכיסה את פני האל, מבנה האבן שהפך לעיקר והשכיח את הנוכחות האלוהית עצמה, שאין לשכנה לגמרי במבנה כזה או אחר, פיזי או רעיוני, ובזאת למעשה העלים את האל מחייו והפכו לזיכרון עמום וקלוש. לא די בכך שהמוסדות המתיימרים לייצג את האלוהות עלי אדמות אינם מצליחים להשיבה מגלותה, "גלות השכינה"; הם גם הופכים בפועל לבתי הכלא שלה. ייתכן שבכך גם נוגע בעקיפין הבית בשיר "You Want It Darker", המשלב בין הקדיש היהודי למעשה הצליבה הנוצרי: "Magnified, sanctified / Be thy holy name / Vilified, crucified / In the human frame". שמו של האל, שהאדם מבקש לקדש ולהגדיל, מוכפש ונצלב בסיפור האנושי כפי שהוא.
אבל כיצד משתלבת ההאשמה שהאדם "הרג את הלהבה" עם רצונו של האל במציאות אפלה יותר? הלוא הלהבה מאירה ומגרשת את האופל. תשובה אפשרית תימצא בהפניית המבט אל מושג קבלי יסודי, שכהן, שספר הזוהר היה קרוב לליבו, ודאי החזיק בתודעתו: "בוצינא דקרדוניתא". אחד מפירושיו המילוליים של מושג זה הוא "נר של חושך". הצירוף "נר של חושך" הוא כמובן אוקסימורון, ויש שרואים בו סמל לכך שעל מנת לראות את האור, העין זקוקה למידה מסוימת של חשכה שתמנע ממנה להסתנוור עד עיוורון. אפשר להבין כך גם את מילות כהן: מתוך אפלה מסוימת של מסתורין, נוכל להביט בלהבות המופלאות של הקיום. ביטול המסתורין הוא ביטול הלהבה.
וישנו כאן עוד ממד: מי שיביט מקרוב בלהבה המרצדת יזהה בה לפרקים גם גוונים כהים, המגלים כי אור הלהבה אינו עשוי רק מן הצהוב הזורח והכתום הבוהק; יש בו גם מזיגת חושך. בהצביעו על ערבוביית האור, כהן מפציר בנו להכיר באופיים המעורבב של החיים, שהניסיון להציב להם גבולות גיאומטריים ברורים הוא בעוכרינו. בדרך הזאת הופכת אמירתו המבהילה "לא ידעתי שהותר לי לרצוח ולשחת" ("I didn't know I had permission / To murder and to maim") למעין ניסיון לערער את תפיסתם של אלו הבוטחים לחלוטין במוסריותם ובחוקים שניסחו בעצמם על החיים. זוהי אנטיתזה לאמונה שלפיה ישנה דרך בדוקה ומנוסה כלשהי לחיים "נכונים".
כהן, לכל אורך דרכו, היה משורר הומניסט המשמיע קול מוסרי, אלא שגם כאשר נדמה שהוא זועק זעקה אכזרית, היא מסתירה בכנפיה אהבת אדם: כפי שאין לכלוא את האל האין-סופי במקדשי אבן חתומים ותו לא, כך אין לכלוא את האדם בהגדרות מדויקות כל כך שנעשו כבר מכניות ורובוטיות. לא לשווא נלחם כהן בשיר בשדים מהוגנים מן המעמד הבינוני ("I struggled with some demons / they were middle class and tame"), דהיינו כאלו שאימצו לחלוטין את הניוון ואת הקיבעון הדתי, החברתי והתרבותי של זמנם. האויב, אם להשתמש במילה מכריעה זו, אינו הדתיות המופלגת או הכפירה הגמורה, אלא דווקא הבורגנות הקיצונית, הנחה שאננה על זרי הממסדים הרעיוניים שהקימה ועלולה לדבוק בכל צד מן הצדדים הללו.
הביטוי המפורסם ביותר מתוך "You Want It Darker", שיש החושבים בטעות שהוא שמו של השיר, הוא "הנני", המילה אשר אומר אברהם לאל העומד לצוותו על האפל והקשה שבמעשים, העקידה. העקידה סופה בגאולה מן הרצח שהיה נדמה כי הוא בלתי-נמנע, אבל היא חקוקה בתרבותנו כאות לכך שהדרך במעלה הר המוריה של החיים מפותלת בהרבה משהיינו רוצים לחשוב. המילה נשמעת בסופו של השיר מפי החזן הנוכחי של בית הכנסת שבו התפלל כהן בילדותו, "שער השמיים". הדרך לשער השמיים על פי כהן אינה במדרגות שיעצב כהן דת או מורה כזה או אחר, אלא בליבוי אש הקיום, באמירת הן לחיים.
השיר מסתיים בהצהרתו של כהן כי הוא מוכן. המוכנות משתלבת בביוגרפיה שלו. הוא היה חולה וידע כי זמנו ודאי קצוב, אך זו מוכנות שגם מעידה על אופיו של השיר: זוהי צוואה של כהן לנותרים אחריו. אל תהרגו את האש, ברכו את המסתורין שבקיום. הביטו עליי: אמרתי הנני לקיום המסתורי ועכשיו אני אומר הנני אל מול המסתורין הגדול מכולם. המוות.
לפרטים על האירוע "מי באש: לאונרד כהן במלחמת יום הכיפורים"
אתה רוצה את זה אפל יותר / לאונרד כהן
תרגם: נדב הלפרין
אִם אַתָּה הַדִּילֶר, אֲנִי מֵהַמִּשְׂחָק פּוֹרֵשׁ
אִם אַתָּה הָרוֹפֵא, אֲנִי שָׁבוּר וּמִתְרוֹשֵׁשׁ
אִם לְךָ הַתְּהִלָּה, בְּיָדַי אָשָׁם עִקֵּשׁ
אַתָּה רוֹצֶה אֶת זֶה אָפֵל יוֹתֵר
הָרַגְנוּ אֶת הָאֵשׁ.
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ
שִׁמְךָ הַמְּרֹמָם
שֶׁנִּצְלַב וְהֻכְפַּשׁ
בְּתוֹךְ תַּבְנִית אָדָם
מִילְיוֹן נֵרוֹת דּוֹלְקִים
בִּשְׁבִיל מוֹשִׁיעַ שֶׁנִּרְדַּם
אַתָּה רוֹצֶה אֶת זֶה אָפֵל יוֹתֵר
הִנֶּנִּי הִנֶּנִּי
אֲנִי מוּכָן, אֵלִי
יֵשׁ מְאַהֵב בֵּין הַמִּלִּים
אַךְ הַסִּפּוּר עוֹדוֹ כּוֹבֵל
יֵשׁ פָּרָדוֹקְס לְהַאֲשִׁים
וְשִׁיר עֶרֶשׂ לַסּוֹבֵל
אַךְ זֶה כָּתוּב בַּמְּקוֹרוֹת
וְזֶה אֵינוֹ דָּבָר בָּטֵל
אַתָּה רוֹצֶה אֶת זֶה אָפֵל יוֹתֵר
הָרַגְנוּ אֶת הָאֵשׁ.
הָאֲסִירִים כְּבָר בַּשּׁוּרָה
וְהַשּׁוֹמְרִים הֵם מְכַוְּנִים
נֶאֱבַקְתִּי בְּשֵׁדִים
מְאֻלָּפִים וּבֻרְגָּנִים
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁהֻתַּר לִי
לְשַׁחֵת אֶת הַפָּנִים
אַתָּה רוֹצֶה אֶת זֶה אָפֵל יוֹתֵר
הִנֶּנִּי הִנֶּנִּי
אֲנִי מוּכָן, אֵלִי
ובאנגלית:
You Want it Darker
Leonard Cohen
If you are the dealer
I'm out of the game
If you are the healer
It means I'm broken and lame
If thine is the glory then
Mine must be the shame
You want it darker
We kill the flame
Magnified, sanctified
Be thy holy name
Vilified, crucified
In the human frame
A million candles burning
For the help that never came
You want it darker
Hineni, hineni
I'm ready, my Lord
There's a lover in the story
But the story's still the same
There's a lullaby for suffering
And a paradox to blame
But it's written in the scriptures
And it's not some idle claim
You want it darker
We kill the flame
They're lining up the prisoners
And the guards are taking aim
I struggled with some demons
They were middle-class and tame
I didn't know I had permission
To murder and to maim
You want it darker
Hineni, hineni
I'm ready, my Lord