אל תעבירו את זה הלאה.

החופש הגדול הורג אותי בענק. אני רק נכנסת הביתה שלושה ילדים שרועים על השטיח בין מוקשי במבה מעוכה ועטיפות ממתקים שתוכנן נשלק. מלחמה עזה מתקיימת על השלט. כל אחד מהילדים רוצה להעביר לערוץ שמהמוזיקה המנוגנת בו חוברה בידי מיטב הקומפוזיטורים הכותבים גם לחברות המייצרות אזעקות לרכב ולבית. מה קורה פה? פעם אברהם הביא כמה רימוני גז מהמילואים ואני בהחלט שוקלת להשתמש בהם.

"אמא הוא מציק לי", הוא המשפט השני הנפוץ ביותר בעולם בכל השפות אחרי "אמא הוא הרביץ לי", בדוק. אני מסתכלת על הטיימר הגדול המתנוסס על מגדלי עזריאלי, זה שסופר את הזמן לאחור עד הראשון לספטמבר. יש עוד חודש וחצי. אולי אני שוב אגיד להם שיש מלחמה ואשכנע אותם להשאר חודש במקלט כמו לפני שנה?

רק בעבודה אני יכולה לנוח סופסוף מהעבודה של הילדים. אני יושבת על הכסא ובוהה במסך. מישהו עובר ואני מרימה מעטפה, כביכול לתיוק. "סודי ביותר" נמרח עליה באותיות.אדומות מה שמדרבן אותי לפתוח במהירות. בתוך המעטפה אני מגלה אחת נוספת. על חזיתה מודפס באותיות גדולות: "הקושי הגדול ביותר עבור המין האנושי –גידול ילדים. חשיפת מידע זה לבני אדם בגיל הפוריות, ללא ספק תכחיד את המין האנושי".

כעבור יומיים, בזמן גלישה אקראית באינטרנט, אני מגלה לחרדתי שהסוד הגדול דלף.