מדוד המלך לדוד ד'אור

"עלה קטן שלי" היה להיטו הגדול ביותר של אברהם פריד בעשור האחרון, אבל יש לו חשיבות נוספת בקריירה הארוכה של הזמר החסידי הוותיק: זה היה השיר שסלל עבורו את הדרך לעיסוק במוזיקה מקורית חדשה. בהמשך שחרר פריד גם גרסת כיסוי מצליחה ל"כשהשמש תעבור עליי", במקור של ירדנה ארזי, שהפך אצלו ל"רק תפילה אשא", ובימים אלה הוא עובד על אלבום שלם, שרובו שירים מקוריים שכתבו לו יוצרים ישראלים שונים -  אודי דוידי, דוד ד'אור, חנן יובל, קובי אוז, אריאל זילבר, יורם טהר לב, עמיר בניון ועוד. הסינגל הראשון מתוכו, "כמה טוב שנפגשנו" - שיר תודה לקהל המלווה את פריד זה שלושה עשורים - שוחרר לרדיו לאחרונה.

"לא חששתי אף פעם להקליט חומרים מקוריים", אומר פריד. "אני לא יודע למה לא עשיתי את זה עד עכשיו. הרעיון פשוט לא עלה, לא חשבנו על זה. היה מובן מאליו להקליט רק שירים עם פסוקים מהמקורות - מתהלים, מהתפילה, מהגמרא וכו'. אבל בזכות ההצלחה של 'עלה קטן שלי' ו'רק תפילה אשא' החלטתי לעבוד על דיסק ישראלי שלם. הבנו שיש צימאון לזה".

חלק מהמהפכה

את הפרויקט החדש החלטת לפתוח דווקא בשיר תודה לקהל - לא הבחירה הכי אופיינית.
"כבר לפני כמה שנים עלה לי רעיון לסיים כל הופעה בשיר פרידה מהקהל. חמוטל בן זאב כתבה את המילים לשיר התודה הזה, שאומר 'כמה טוב שנפגשנו'. הקשר עם הקהל שלי מאוד אמיתי ומבוסס, ואני אומר תודה: תודה שנתתם לי את ההזדמנות להיכנס לכם לתוך הלב, לשמח אתכם, להיות חלק מפסקול חייכם".

"הקשר עם הקהל מאוד אמיתי, ואני אומר תודה שנתתם לי את ההזדמנות להיכנס לכם ללב". פריד

באלבום החדש, מספר פריד, יהיו גם כמה חידושים לשירים מוכרים לצד שירים שהלחין המנהל האישי שלו, יובל סטופל. "עדיין לא סיימנו את ההקלטות, אנחנו עוד מחפשים שיר או שניים", אומר פריד. "יש אמנים שכתבו לי, אבל עדיין לא הגעתי אל השירים שלהם. גם חנן יובל כתב שיר - יש לי איתו חיבור חזק מאז ההופעות המשותפות שלנו לפני כמה שנים. הוא איש נחמד מאוד, וזה היה חיבור מאוד טבעי עבורי. לא משנה אם הוא דתי או לא דתי - אנחנו אחים ואנחנו מתקשרים מצוין דרך המוזיקה. מאז שהכרתי אותו נוצר בינינו קשר כאילו אנחנו מכירים שנים ארוכות".

אף על פי שפריד מצליח כבר כמה עשורים, הוא מודע לקהל החדש שנחשף למוזיקה שלו בעקבות כניסת המוזיקה היהודית למיינסטרים. "לפני כמה שנים אנשים לא חלמו בכלל שבמיינסטרים ישמיעו שירים מהמקורות, אבל פתאום 'אנא בכוח' ו'שיר המעלות' תפסו חזק", הוא אומר. "בנוסף לכך היו גם הרבה זמרים מצוינים שחזרו למקורות - שולי רנד, קובי אוז, עמיר בניון ועוד. זו פשוט מהפכה. אני שמח להיות חלק ממנה".

 לא עוקב
אף שפריד מברך על הצלחת המוזיקה היהודית, הוא עצמו לא מאזין לה בזמנו הפנוי. הניתוק שלו מהמיינסטרים הישראלי גדול עד כדי כך שכאשר הופיע בארץ עם דוד ד'אור, בעז שרעבי ואביהו מדינה, הוא היה צריך ללמוד לפני ההופעה את השירים שהם ביצעו ביחד, "תשמור על העולם ילד", "כשתבוא" ו"אל תשליכני". "אין לי דיסקים" הוא מודה. "אני גם לא גולש הרבה באינטרנט. אני פשוט לא עוקב. כשהייתי יותר צעיר היתה כאן תחנת רדיו שהשמיעה מוזיקה מישראל כמה שעות ביום. בזמנו אהבתי מאוד את השירים של יהורם גאון, אבל היום אני לא כל כך עוקב אחרי המוזיקה הישראלית ולא כל כך יודע מי מצליח. אני מכיר שמות, אבל פחות שירים".

אם כך, מה אתה שומע ביומיום?
"אני מאוד אוהב חזנות. תן לי לשמוע חזן טוב - אני פשוט עולה עם זה לשמים. זה מדבר אליי הכי חזק. כמובן שגם מוזיקה חסידית יכולה לשמח את הנשמה".

פריד מתגורר בברוקלין, ומשקיע את רוב זמנו בחיפושים מוזיקליים ("מחפשים שירים, חושבים על רעיונות, כותבים מילים. זו עבודה בלי סוף. כל מילה שאני שומע מעלה בי רעיונות"), בלימוד תורה ("בוא נגיד שאני יכול ללמוד יותר"), במישור המשפחתי עם אשתו וששת ילדיו, ובמישור הקהילתי, כחלק מקהילת חב"ד המקומית.

אתה מהרהר לפעמים באפשרות לעבור לארץ?
"עוד לא. אבל למה לא? המשפחה שלי פה, אז בינתיים אני בברוקלין. אבל אני לא מתנגד לכך עקרונית. אולי יבוא יום ונמצא דירה טובה בירושלים".

כתב: דודו כהן

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי