ליודעי ח"ן

שירי הילדים של חיים נחמן ביאליק מושרים בגני הילדים ובכיתות הנמוכות מאה שנים ויותר לאחר שחוברו אף על פי שאוצר המילים שבהם קשה ולמרות הגייתם האשכנזית (כבשיר "נדנדה": "מה למעלה, מה למטה / רק אני אני ואתה").  שירים אלה נכתבו עוד לפני היווסדו של גן הילדים העברי, ולמעשה אִפשרו את הקמתו - כשם שחיבר ביאליק שירי עַם בלשון שאינה מדוברת, כך חיבר שירי ערש, למשל, בטרם ידעה אם אחת לשיר לילדיה בעברית.

למי תודה?
שיריו של ביאליק לילדים פשוטים לכאורה, אך מכילים בסמוי את השקפת עולמו של המשורר הבוגר בלי לנסות להתיילד ולהגיש לילד מזון קל ולעוס. נהפוך הוא: בשירים הללו כלולים לא אחת מסרים חתרניים, ששום ילד לא יבינם. מכאן שהשירים נועדו לקהלי יעד שונים - לילד התמים, שיבין רק את "הסיפור הפשוט" וייהנה מנפלאות הצליל והקצב, וליודעי ח"ן, הבקיאים בנושאים המורכבים שהעסיקו את ביאליק. 

                                                           יהיה לכם. אל תחכו לחסדי שמים.

 כך, לדוגמה, "שיר העבודה והמלאכה", הפותח בסדרת שאלות: "מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב / מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רָב? / וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב? / לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?". שירים של "ברכת המזון" מודים בדרך כלל לבורא עולם על חסדו, והנה, השיר עונה על  השאלה "לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?" בתשובה הבלתי שגרתית "לַעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!". כלומר, אם תעבדו, יהיה לכם. אל תחכו לחסדי שמים.

מסרים חתרניים מצויים גם בשיר "נדנדה". המילים "מַה לְמַעְלָה? / מַה לְמָטָּה?", שכבר הזכרנו לעיל, מתירות כבדרך אגב איסור חמור הכלול במסכת חגיגה: "כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם: מה למעלה, מה למטה, מה לפנים ומה לאחור". ביאליק, מעשה שטן, התיר כביכול את האיסורים האלה, ובפתח האגדה המעובדת "אלוף בצלות ואלוף שום", כתב על בן המלך בבדיחות הדעת כדברים הבאים: "וַיְהִי חָכָם בַּיּוֹם וְחָכָם בַּלָּיְלָה, / יָדַע מַה לְּמַטָּה וּמַה לְּמָעְלָה, / מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר, / וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַלָּבָן וּבֵין הַשָּׁחוֹר".

שאר ירקות
שירי ביאליק אמנם מכילים מסרים חתרניים לרוב, אך בעיקרו של דבר המסר שלהם חינוכי. כך, למשל, בנה ביאליק את שירו "בגינת הירק" על סוגיה תלמודית מורכבת, אך בצליל ובצבע. זוגות הירקות המחוללים בגינה מלמדים את הסוגיה בדרך קלה ומושכת, כאילו אמר המשורר: ילמדו הילדים את הנושא ללא קושי, וכשיתבגרו ויתמודדו עם לימוד הגמרא יקל עליהם להבין את הסוגיה כי היא כבר נטמעה בתוכם, מעשה "גרסא דינקותא".

שירים "פשוטים" אלה, גם כשהם מכילים מסרים קשים, שלעתים שום ילד לא יבינם עד תום, מדברים תמיד בלשון ציורית ומוחשית ומעלים נושאים שאינם מתיישנים. את הילדים אי אפשר לרמות - בעוד ששירי הילדים שנכתבו בדור ביאליק צללו זה מכבר אל תהום הנשייה, שיריו ממשיכים להיות חלק בלתי נפרד מאוצר השירים של ילדי ישראל.