חג העור

שמיל הולנד חוזר אחורה בזמן, לימים שבהם הסופגנייה היתה מוקצה מחמת מיאוס, ומציע מתכון למעדן האמיתי של החג

זה קורה מדי שנה, זמן קצר לאחר שחגי תשרי נאספים אל אבותיהם. המאפיות והקונדיטוריות נפטרות מעוגות הדבש, ואת מקומן על המדפים תופסות סופגניות באלף טעמים. לנוכח האובססיה הישראלית למאפה השומני הזה, קצת קשה לתאר שעד הקמת המדינה הן היו בבחינת מוקצה בעם היהודי.

 

את מקומן בתחום המאכל המסורתי של החנוכה תפסו דווקא הגריבנעס - גלדי עור מטוגנים, שהם תוצר הלוואי של שומן האווזים. התקופה בין סוף כסלו לאמצע טבת, כלומר ימי החנוכה, היתה מוקדשת במזרח אירופה לשחיטת האווזים: אז הכשירו את המטבח לפסח והכינו את מלאי שומן האווז שאותו שימרו במרתף כדי שישמש לחג. מאחר שאי אפשר היה לשמר את הגריבנעס, הם נהפכו למאכל של חנוכה.

 

שלום עליכם תיאר את הכנת השמאלץ בחנוכה במונולוג מתוך הסיפור "אווזים", מפיה של בתיה סוחרת האווזים: "ראשית כל אתה מצווה ועומד לטגן את העור ואת הפדר ולהפקיע מהם את השומן. אני זה צרכי, מדי שנה בשנה לטגן שומן של פסח, לפי שהשומן שלי כבר יצאו לו מוניטין בכל העיר, שאין כמוהו שומן כשר לפסח. אני, כשעומדת אני לטגן שומן של פסח, הרי ביתי לובש צורה של פסח בעצם ימי החנוכה. את התנור אני מלבנת יפה יפה, את בעלי אני שולחת לבית המדרש - יישב וילמד שם, את ילדיי אני מגרשת החוצה, ילכו באשר ילכו לשחק את משחק הסביבון, ואני עצמי ניגשת בכל תוקף לטגן את השומן. ומדרכו של שומן, שאינו סובל פגיעתה של עין זר, כל שכן שומן של פסח".

 

הגריבנעס התלוו ללביבות תפוחי האדמה, שהיו מאכל החג העיקרי. בשיר העם ביידיש "חנוכה אוי חנוכה", המתאר את ליל החג, נאמר: "אלע נאכט אין דרעיידלעך שפילן מיר, זודיק הייסע לאטקעס עסן און א שיעור". בתרגום לעברית: בכל לילה נשחק בסביבון, ולביבות רותחות נאכל לתיאבון. ובגרסה העברית המוכרת: "לילה ויום סביבוננו ייסוב, סופגניות נאכל בם לרוב". כאן, בגרסה העברית, הוחלפו הלביבות בסופגניות.

 

הסופגניות הופיעו כבר במאה ה-12, ממולאות בבשר חזיר. רק במאה ה-16, עם ירידת מחיר הסוכר והפיכתו למוצר זמין יותר, נוצרו הסופגניות בגרסתן המתוקה ונהפכו למאכל אופייני לחג המולד. מסיבה זו, הן היו מוקצות במטבח היהודי המסורתי במזרח אירופה. בארץ ישראל של היישוב החדש, כבר בשנות ה-30, עברו הסופגניות גיור כהלכה ונהפכו למאכל החנוכה האולטימטיבי.

 

ובכל זאת, לזכר הלטקעס המסורתיות מחממות הלב, הנה מתכון אחד מומלץ במיוחד.
צילום: יעל אילן
צילום: יעל אילן

לאטקעס (לביבות תפוחי אדמה)

המצרכים: 
8 תפוחי אדמה גדולים, מגוררים ל"אטריות" גדולות

מלח

2 בצלים גדולים, מגוררים בפומפייה דקה

2 ביצים

פלפל שחור בשפע

שמן לטיגון

שמנת חמוצה

מחית תפוחי עץ
 

ההכנה:
1. ממליחים את תפוחי האדמה המגוררים וסוחטים היטב לתוך קערה. ממתינים מעט, שופכים את הנוזל ומחזירים את העמילן ששקע לתפוחי האדמה.

2. סוחטים את הבצל המגורר ומוסיפים לתפוחי האדמה.

3. מוסיפים ביצים ופלפל שחור.

4. מחממים את השמן. יוצרים לביבות בעזרת כף ומניחים בשמן החם. מטגנים עד שהלביבות משחימות, הופכים ומטגנים מהצד השני. מוציאים בכף מחוררת ומניחים על נייר סופג.

6. מגישים עם שמנת חמוצה ומחית תפוחי עץ.

 

Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי