"הקשבתי למלחמה בין הערבים ליהודים. רציתי ללכת ולהילחם ולמות כי היא כבר הייתה מכוערת מכדי לחיות איתה" (לאונרד כהן)
לאונרד כהן היה במשבר אישי, זוגי ויצירתי כששמע על המלחמה בארץ. רק שנה קודם לכן ביקר בישראל, בסיום סיבוב ההופעות העולמי שלו, והכריז כי ייתכן שזו הופעתו האחרונה. אך כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, הוא ארז מזוודה חומה מרופטת ובא. סיבוב ההופעות שלו בין המוצבים נהפך למיתולוגיה ישראלית, אך הוא עצמו כמעט לא דיבר על החוויה.
אף על פי שלא דיבר עליה, החוויה הזאת השפיעה על כהן לא-פחות משהשפיעה על החיילים. במהלכה הוא כתב את אחד השירים הגדולים שלו "Lover Lover Lover", ובעקבותיה הוא כתב את השיר האלמותי שיצא היישר ממחזור התפילות של ימים נוראים אך המשיך משם למחוזותיו של כהן: "Who by Fire".
בספרו של העיתונאי והסופר מתי פרידמן "מי באש: לאונרד כהן במלחמת יום הכיפורים", חוקר פרדימן - באמצעות שירים, טקסטים אבודים ושיחות עם הלוחמים שצפו בכהן מופיע - את המתח שליווה את חייו בין החיבור העמוק שלו ליהדותו ובין האוניברסליות שאפיינה את קיומו והייתה חלק בלתי-נפרד מיצירתו. בהשקת הספר שהתקיימה בבית אבי חי התחקה פרידמן אחר החותם העמוק שהותירה המלחמה בחייו של כהן ואחר מערכת היחסים המורכבת שניהל המוזיקאי עם שורשיו ועם זהותו היהודיים.