עושים סדר חברתי

בליל הסדר אנו מתכנסים, משפחות משפחות, על מנת לערוך מסע אל שורשי התהוות עמנו מאומת עבדים לעם חופשי. בלילה זה אנו מצווים לספר בסיפור המופלא של יציאת עם שלם מן המְצָרִים ולתאר לילדינו את חווית המעבר משיעבוד לגאולה. 

אולם המסע שאנו עורכים מעבדות לחירות לא מסתיים בגדות ים סוף ואף לא בפאתי כנען. זאת כיוון ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". המסע הזה ממשיך הלאה לתוך ישראל שלנו, המודרנית, בה מעצבים אנו בכל דור ודור ומדי רגע ורגע את מראהו ודמותו של עם ישראל.

בישראל הזו, אנו פוגשים אנשים אשר בשורת החירות לא הגיעה אליהם. אנשים אלו עדיין שרויים ב"מְצָרִים" חברתיים, באותם מקומות צרים אליהם החברה דוחקת את האחר ומצמצמת את מקומו הפיזי והנפשי. עבורם 'עבדות' אינה מושג אנאכרוניסטי ו'חירות' היא היכולת לחיות בכבוד, ולו המינימלי.

מסופר על אדם אחד אשר הכין את שולחנו לליל הסדר ובין השאר הציב ראי אל מול פניו. כששאלוהו לפשר הדבר, ענה כי הלא כך נאמר במפורש בהגדה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו...". אף אנו נציב בלילה זה מראה אל מול פנינו, פני החברה הישראלית. במראה זו ישתקפו העניים וקשי היום אליהם אנו מתכוונים כשאנו שרים: "הא לחמא עניא". ישתקפו בה מהגרי העבודה וקורבנות הסחר בנשים עליהם אנו חושבים כשאנו מציינים: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ...". נראה בה גם את העובדים והפועלים המנוצלים עימם אנו מזדהים באומרנו: "ויתנו עלינו עבודה קשה ...", ועוד ועוד.

בעזרת הההגדה של עמותת במעגלי צדק אשר השער הראשון שלה מצורף כאן, ניתן להעניק משמעות נוספת, חברתית ואקטואלית, לסיפור יציאת מצרים. לצד המילים המוכרות והאהובות, תמצאו בהגדה טקסטים מגוונים הכוללים פרשנויות דתיות, תובנות פילוסופיות, מאמרים אקטואליים, שירים, סיפורים, שאלות לדיון ורעיונות לפעילות. כל אלה יאפשרו  לפתח את הדיון בתכנים החברתיים הקיימים בסדר.

להגדה זו עשרה שערים, ואף היא, כמנהג הסדר, מתחילה בגנות ומסיימת בשבח. כל שער מתייחס לפסוק מן ההגדה ומאפשר עצירה ברצף הקריאה של ההגדה לצורך הרחבה באותו הנושא: 
"ביעור חמץ" -  החמץ כסמל לתופעות החברתיות אותן יש לבער.
"הא לחמא עניא" – בעיית העוני. 
"מה נשתנה הלילה הזה?" – העלאת המודעות לתחלואי החברה.
"כנגד ארבעה בנים" - ארבע גישות חברתיות.
 "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך" - היחס לעובדים זרים, פליטים וקורבנות סחר בנשים.
 "בכל דור ודור חייב אדם" - חשיבותה של סולידריות.
 "והיגדת לבנך"- חינוך למודעות חברתית.
 "ויתנו עלינו עבודה קשה" – עבדות מודרנית.
 "אפיקומן" - האנשים הנסתרים מן העין.
 "הלל"- הכרת טובה לעשייה חברתית 

וברוח חג החירות, נכריז: "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה".

"הלילה הזה"- "הגדה ישראלית" ו"קריאה לסדר"- תוספת חברתית-אקטואלית לליל הסדר