דוד גרין בן-גוריון (16 באוקטובר 1886 - 1 בדצמבר 1973), היה זה שהוביל ודחף להקמת מדינת ישראל בתקופה הקריטית של סיום המנדט הבריטי. בימי היישוב הוא עמד בראש ההנהגה מ-1935, ולאחר תקומת המדינה הוא עמד בראש הממשלה עד 1963. הוא כיהן כראש הממשלה ושר הביטחון הראשו
(קטע מתוך הפרק על הבעל שם טוב)
ז'אנר: תוכנית אירוח | ישראל 2007 | 30 דקות | בימוי: רובי פודגור | הפקה: שידורי קשת
תקציר :
הסדרה 'המהפכנים' מספרת את סיפור חייהם ומפעלם של גדולי האומה, שחוללו שינוי ומהפכה בעולם היהודי. גיבורי הסדרה נבחרו מתקופות שונות ומתחומי עשייה שונים, מאברהם אבינו ודוד המלך ועד זיגמונד פרויד, ברוך שפינוזה או רחל המשוררת. המנחה, קובי אריאלי, מארח בכל פרק מומחים המסייעים לו להבין את הדמות הנדונה ולעמוד על ייחודה.
בפרק העוסק בבן-גוריון משתתפים פרופ' מיכאל בר זוהר, הביוגרף הרשמי של בן-גוריון, ופרופ' יוסי יונה, מאוניברסיטת בן גוריון ומכון ון ליר בירושלים.
דוד גרין בן-גוריון (16 באוקטובר 1886 - 1 בדצמבר 1973), היה זה שהוביל ודחף להקמת מדינת ישראל בתקופה הקריטית של סיום המנדט הבריטי. בימי היישוב הוא עמד בראש ההנהגה מ-1935, ולאחר תקומת המדינה הוא עמד בראש הממשלה עד 1963. הוא כיהן כראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה מראשי מנהיגי תנועת העבודה הציונית.
פרופ' יונה משרטט את דמותו של בן-גוריון כאדם שידע לנסח את האידאולוגיה שלו ואת דעותיו הפוליטיות, ובכך הקרין על סביבתו. הוא היה מנהיג שידע לומר לאחרים מה המטרה ומה הדרך שבה הולכים, הוא ידע לקבוע מטרות והבין כיצד יש להשיגן. לטענתו, בן-גוריון היה מסוג המנהיגים המכונים "מנהיג אכזר", מכיוון שלנגד עיניו עמדה כל הזמן המטרה ובה הוא דבק בכל מחיר. אחת הטענות כלפיו הייתה כנגד אמירתו שאם הייתה לו אפשרות לבחור בין הצלת כלל ילדי אירופה ממוות מבלי שיגיעו לארץ ישראל, או הצלת מחציתם שיגיעו לארץ - הוא היה בוחר באופציה השנייה.
אריאלי שואל אם בן-גוריון היה מהפכן ובמה זה התבטא. פרופ' בר זוהר מסביר שאופיו של בן-גוריון היה של מהפכן ושלמעשה הוא שינה את קיומו של העם היהודי. מלבד דחיפתו להקמת המדינה, הוא היה מהפכן גם בגישתו היהודית שקיבלה את השראתה מהתנ"ך. לדבריו, בן-גוריון ניסה ליצור יהודי עובד עבודת כפיים שגם נלחם על מדינתו. בן-גוריון היה לא רק חולם אלא גם מבצע ומגשים חלומות.
לסיום מתווכחים האורחים בשאלה אם לבן-גוריון היו דעות קדומות והעדפות בנושאים מסוימים שגרמו לו לקבל החלטות מוטות, או שמא החלטותיו היו תוצאה מסיטואציות שאליהן נקלע ושהיה צורך להגן על העם היהודי מתוך תחושת הסכנה שריחפה עליו.