 |
עניין זה אינו חדש לי. רוב הקוראים אינם מנסים להבין את הנקרא אלא להתבדר, לכעוס, לצחוק, להתרגז, בקיצור – לצאת קצת מהשעמום בעבודה. אלא שבמקרה זה בלטה התופעה במיוחד, ואני סבור שיש לעניין משמעות שונה מהרגיל.
נושא המאמר הובהר בצורה פשוטה מאוד, וחזרתי עליו כמה וכמה פעמים לאורך הטקסט. בשל היכרותי עם חלקו הגדול של ציבור הקוראים, אף טרחתי לסכם זאת בפיסקה האחרונה: מדינת ישראל זנחה את דרך החינוך. היא אינה משקיעה באכיפת החוק. היא נגררת למעמד של חברות המתקיימות במדינות נחשלות. לכן יש לשקול להחיל בה את ההרתעה הקיימת במדינות שאינן משקיעות בחינוך ובאכיפה. כאן העליתי את סוגיית עונשי מוות, וציינתי כי אני מסתייג מעונשים כאלה כמי שגדל במדינה דמוקרטית מערבית.
אלא שעיקר עיסוקם של מרבית הגולשים נהפך לדיון בסוגיה "עונש מוות - כן או לא". המתנגדים לעונש שלפו מיד סטטיסטיקות מארה"ב, ומצדדי העריפות והחשמול הציגו נתונים מסינגפור. היו אף כאלה ש"תמכו" בי והמליצו על בתי דין שדה וכיתות יורים עירוניות. נדמה היה כי איש אינו מעוניין לעסוק בשאלה מה אפשר לעשות לפני שמשיקים מחדש את ליין הגרדומים שהותירו כאן הבריטים בחסדם.
תואר בפילוסופיה? למה זה טוב?
אבל אני רציתי לדבר על משהו אחר: על הקשר בין הידרדרותה המוסרית-תרבותית של החברה שבה אנו חיים לבין ההזנחה הפושעת של מדעי הרוח. שהרי אחת השאלות היצירתיות והמקוריות ביותר שבהן נתקלתי, מפי אלה ששמעו כי את התואר הראשון שלי בחרתי לעשות בפילוסופיה, היתה: אבל מה עושים עם זה? שאלה זו משקפת את כל מה שרע בסדר העדיפויות ההשכלתי של ישראל ישראלי.
מה עושים עם מדעי הרוח? ובכן, לא עושים כלום. לא תמיד צריך לעשות. לימודים הנוגעים להיסטוריה, לחינוך, למוסר, לתרבות וכדומה – יוצרים אדם מודע יותר. הסבירות שאדם מודע שכזה יבצע לינץ' נמוכה ביותר. בכל זאת אין מלמדים חלק גדול מנושאים אלה בבתי הספר, והחוגים למדעי הרוח מתרוקנים. מדוע? משום שהם אינם מניבים רווחים מהיום למחר, או כפי שכתבתי במאמר: אין בכוחם להעלות בפרק זמן קצר את מדד ת"א 25.
| |
איך מתקשרת סוגיית מדעי הרוח להטיית הדיון לכיוון עונשי המוות ולהחטאה של מטרת המאמר? העניין נובע קודם כל מצניחה תלולה ומתמשכת ביכולתם של רבים מקוראי העברית להבין את הנקרא. אך העניין בעייתי אף יותר: יש המסוגלים להבין, אך אינם רוצים לעשות זאת. מדוע? משום ששעונש מוות זה "כאן ועכשיו". לא צריך לחכות יותר מדי. אין הכרח להשקיע בצעירים לטווח ארוך ובלימודים שאינם מניבים רווחים מהירים במזומן. עדיף לתת להם לגדול כעשבי פרא, ואם משהו משתבש - להוציאם להורג. זה גם הרבה יותר זול משכר לימוד
עבור תואר ראשון.
אסף וול
*
ערך מוסף, אתר התוכן של בית אבי חי, גאה לסכם שנה ראשונה ברשת. במהלך השנה האחרונה העלינו מאות מאמרים, כתבות ועבודות וידאו. לעיתים היינו ביקורתיים, לפעמים משועשעים, פה ושם מעמיקים ולפרקים הגותיים. השתדלנו לחבר ולהיות מחוברים - לחיים, לרעיונות, לאנשים.
במהלך השנה האחרונה הצטרפו גולשים רבים למעגל הקוראים הקבועים. שמחנו לקבל תגובות רבות ומגוונות. נשמח להמשיך ולקבל מכם תגובות נוספות. הצלחנו לעניין גם אתכם? ספרו עלינו לחבריכם.
