"וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל. וְעָנוּ וְאָמְרוּ: יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ" (דברים, כ"ג, ו'-ז')
בימי קדם, כשנמצאה גופתו של אדם, ציוותה התורה על זקני ומנהיגי העדה להביא כפרה על מקרה המוות (עגלה ערופה) ולהישבע כי ידם לא היתה מעורבת במקרה המוות. משתוממת הגמרא: וכי יעלה על דעתך כי אותם מנהיגים היו יכולים להיות מעורבים בנטילת חיים אכזרית? לא. עונה הגמרא. התורה לא חששה שאותם ראשי עדה הצטרפו לסופרנוס והכינו רשימת חיסול. היא רק ביקשה לוודא שאין להם מעורבות, אפילו עקיפה ביותר, בגורם המוות, ושההנהגה וידאה שלחלל היו לפחות את הדברים הבסיסיים, כמו מאכל, שתייה וחברה לדרך.
"בואי הנה נועה נשב על החול, הצדפים ורודים והים גדול. מסביב שמים ועולם,
ובאמצע נועה של הים'
(א' קמחי, "נועה של הים")
מודה. לא למדתי פסיכיאטריה. גם לא פסיכולוגיה של ההמונים, תקשורת שיווקית או קורס טלמרקטינג מתקדם. הֲבנתי את נפש האדם מקורה ביומרה בלבד, אבל אני מרגיש שותף מלא לכך שילדה בת שלוש, נועה גולדרינג, נרצחה, ובעוד יומיים כבר לא תזכרו איך קראו לה. עובדה. נראה אם בלי לחפש בגוגל תזכרו את שתי הפעוטות שהיו יחד בני פחות מארבע כשאביהם השוטר איבד שליטה או איך שלא קוראים לזה, ורצח את כל המשפחה. זה היה רק לפני חצי שנה. קראו להם יובל וירדן.
ומה אנחנו עשינו כדי שזה לא יקרה? כלום. שום דבר. ככל הנראה, אפילו לא ידענו על קיומה של ילדה שפשוט נקלעה, בהעדר מילה טובה יותר, למרכזה של סערת רגשות משפחתית.
נעה גולדרינג ז"ל
"השיער שלה מתנופף ברוח, יש לה בשקית ספר ותפוח.
יש לה נטייה בלי סיבה לסבול, נועה של שמים, נועה בכחול"
אבל אני מרגיש אשם. אשם על כך שגם אני שותף מלא ופעיל לבניית החברה הרקובה שבה אנחנו חיים. לשגשוג תרבות הקנאה, הנרקיסיזם והאגו. להעלאת מפלס האלימות והכוחניות. ליצירת ההרגשה אצל כל אחד ואחת מאיתנו כאילו הוא חייב בכל רגע נתון "לספק את הסחורה", ואם לא, הוא לא שווה שום דבר ויכול להתפרק בשקט.
איך יכול להיות שאדם שמרגיש שרע לו לא מוצא שום מוצא אחר מלבד ליטול את חייה של בתו? איך? יכול להיות שבאמת שידרנו לו (לא אנחנו חלילה, אנחנו הרי כל כך רגישים ומשפחתיים) שאין מוצא אחר? שגם אם יעשה את מה שיעשה זה נורא, אבל עדיין נסבל?
הייתי רוצה לשמוע מהדורת חדשות שנפתחת במילים: "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה על הירצחה של נועה, ילדה בת שלוש, שכבר לא תלך, לא השנה ולא אף פעם, לים בקיץ". זה לא קרה. אני גם בספק אם שמה של נועה מופיע בסדר יומה של הממשלה בשבוע הבא - בכל זאת, אסור לשכוח שיש את העניין הזה עם מינהל מקרקעי ישראל.
"לפעמים צוחקת ככה סתם, היא פשוט כזאת, נועה של הים.
גם כשהיא ביחד היא תמיד לבד, נועה של עצמה ושל אף אחד"
אבל אולי קברה הקטן המצמרר במיוחד של נועה יניע אותנו לטפל לפחות בדבר אחד, שהוא לדעתי מכת מדינה של ממש, לא פחות - ניהול חיי המשפחה. אנשים הולכים שנים על גבי שנים לבתי ספר, ישיבות ואוניברסיטאות; צורכים מאסות של זמן צפייה בטלוויזיה, מעשירים את עולמם באינסוף עיתונים וספרים, ובסוף אין להם מושג קלוש איך לנהל חיי משפחה תקינים.
לכן בישראל של היום אנשים לא רוצים להתחתן, אלו שכבר כן מתחתנים חוזרים תוך שנתיים-שלוש לראות מה חדש ברבנות ולקבל גט, ואלו שדילגו גם על הרבנות פשוט משאירים אחריהם נשים חבולות ומוכות ודורות חדשים של ילדים שרק מתים לעוף כבר מהבית, פגועים רגשית וגם פיזית. הגיע הזמן להקים ארגון שיקנה לכולנו כלים לניהול חיים משפחה בריאים. שילמד אותנו איך לדבר עם הפרטנר ולהקשיב לו, להתמודד עם אכזבות וכישלונות, לטפח רגשות בריאים בצאצאינו ולחנך אותם לערכים.
לפני 12 שנים הקים אדם בשם אבי נאור את אור ירוק, עמותה שמנסה ומצליחה ללמד את כולנו לנהוג קצת יותר טוב. מי יודע כמה חיים היא כבר הצילה, למרות שדווקא בנו של אבי, רן, נהרג בתאונת דרכים וכבר לא איתנו.
הגיע הזמן לעשות מעשים. אנחנו יכולים לחולל מהפכה של ממש, ומי יודע כמה חיים, כפשוטו, בלי מליצות או מירכאות נוכל להציל. למרות שגם נועה כבר לא תהיה איתנו.
" וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת" (בראשית, מ"ב, כ"א)
מוני אנדר הוא סגן דובר חבד
*
ערך מוסף, אתר התוכן של בית אבי חי, גאה לסכם שנה ראשונה ברשת. במהלך השנה האחרונה העלינו מאות מאמרים, כתבות ועבודות וידאו. לעיתים היינו ביקורתיים, לפעמים משועשעים, פה ושם מעמיקים ולפרקים הגותיים. השתדלנו לחבר ולהיות מחוברים - לחיים, לרעיונות, לאנשים.
במהלך השנה האחרונה הצטרפו גולשים רבים למעגל הקוראים הקבועים. שמחנו לקבל תגובות רבות ומגוונות. נשמח להמשיך ולקבל מכם תגובות נוספות. הצלחנו לעניין גם אתכם? ספרו עלינו לחבריכם.
